להתפרק בגלל מילה, לחייך בגלל שקר ולבכות מהאמת.

האמת שכבר היה לי כאן בלוג ועזבתי כי לא היה לי כוח נפשי לרשום עוד

לאחרונה אני מוצאת את עצמי שוב במצב מתסכל שקשה לי להתמודד איתו ולעבור איתו את היום

אני לא יודעת מה יש לי המוח שלי כבר נדפק עובר עלי משהו מילדות שלא מצאתי לו מרפא 

אולי זה גנים כי גם אמא שלי די מתוסבכת

אני ינסה להסביר ...

לפני שנולדתי סבא וסבתא שלי התגרשו , סבא שלי היה מכה את סבתא שלי ומעביר אותה התעללויות . לאמא שלי יש 10 אחים הם היו 12 עד ששניים התאבדו. אחד בתלייה ואחת מסמים.

אמא שלי כל החיים שלה גדלה בפנימיות ועברה חיים מאוד קשים ,ואז התחתנה והתרגשה לפני שנולדתי

כשנולדתי אמא שלי סבלה מדיכאון לאחר לידה, היא לא רצתה אותי היא נתנה לסבתא שלי שלגדל אותי 

כשהייתה שומעת אותי בוכה היא הייתה צועקת עלי ובידיעה שאני בכלל לא מבינה אותה

ומאז שאני זוכרת את עצמי עד גיל 7 היו לי חיים מאושרים.. למרות שהקשר עם אמא שלי היה מאוד קשה עוד בגיל הזה

וכדי שלא יהיו אי הבנות חשוב לציין שאמא שלי היא בן אדם מדהים היא נתנה לי הכל היא לא החסירה ממני כלום , אבל לא הייתה לה סבלנות אלי

היא תמיד צעקה והתעצבנה עלי מדברים שלא הבנתי . 

כשהייתי בכיתה ב' היא הכירה מישהו וגרנו אצלו בבית , היו לו עוד 3 בנות שהיו באות אליו מידי פעם לביקורים . אחת מהבנות הייתה קטנה ממני בשנתיים 

והיינו רבות כל הזמן . כי תמיד היו מאשמים אותי בהכל ואומרים לי שאני הגדולה והבוגרת , תמיד החבר שלה היה צועק עלי ומתנהג אלי מגעיל 

ואמא שלי אף פעם לא הגנה עלי לא היה לה אכפת היא הייתה עיוורת מאהבה.. עד שיום אחד זה נגמר. אחרי הפרדה שלהם הגענו לקחת כמה דברים ופתאום מצאתי את עצמי מעולפת על הריצפה . הוא הרים עליינו ידיים ודחף אותנו מהבית שלו. הרגשתי מאוד מושפלת החלתי לרוץ ברחוב לצעוק שהוא מרביץ לאמא שלי

אחרי הפרידה הזאת אמא שלי ניסתה עם עוד אנשים ואז הפסיקה לנסות. בשלב הזה אני כבר איבדתי את עצמי . היו לי המון עליות וירידות בלימודים לא הצלחתי להרכז ותמיד חיפשתי לברוח. ואז נכנס השלב שנסיתי להכניס דמות גברית לחיי.. ואני מדברת עוד על היסודי. 

תמיד חיפשתי אהבה ותמיחה ותמיד הייתה יותר עם הבנים מאשר עם הבנות .

כשהגעתי לחטיבת הביניים הכרתי מישהו שאהבתי נורא . זאת הייתה האהבה הראשונה שלי-אהבת ילדות.. 

הוא היה הנשיקה הראשונה שלי הוא לימד אותי המון. אבל סבלתי הרבה מהקשר שלי איתו ולא בגללו.. זאת אומרת - האהבה גרמה לי לסבול 

מרגשי נחיתות והערכה עצמית והשפלה . הייתה ממש תלותית 

אחרי שנפרדנו לאחר חודשיים הכרתי מישהו חדש שהיה גדול ממני בשנתיים . אני הייתי כבר בכיתה ט' 

אחרי חודשיים שהייתי איתו הוא נתן לי תחושת ביטחון והגנה . חשוב לציין שהייתי בקשר נורא עם אמא שלי הריבים שלנו היו לעיתים קרובות והיינוח מתנתקות אפילו למשך חודש שלם בלי לדבר.

בחודש הראשון שלי איתו אמא שלי ניכנסה להריון ממישהו שהייתה איתו. ובאה וסיפרה לי את זה , אני שמחתי נורא שיהיו לי אחים כי אני בת יחידיה אבל היא אמרה שזה בלתי אפשרי. שהמצב הכללי לא מאפשר ושחוץ מזה היא לא תגדל ילד בלי אבא שוב היא לא תעשה את אותה טעות . אז לא כל כך הבנתי אבל רציתי נורא אח או אחות

ואז הגיעה עוד מכה... היא אמרה לי שהיא צריכה לספר לי משהו , עד לאותו זמן הייתי בטוחה שאבא שי זה זה שהיא התחנה איתו , כי ראיתי תמונות וווידיאו של החתונה כול מהשפחה אמרה לי שאני דומה לו ואמא שלי אמרה שהוא נורא אוהב אותי אבל זה היה נושא שלא מדברים עליו .ואז הבנתי הכל..

לפני שנולדתי היא התחתנה והתגרשה ואז הכירה ממש אחרי הגרושים מישהו ונכנסה ממנו להריון. ובעצם הוא האבא שלי . היא טענה שאין לה מושג מי זה אבא שלי והיא בכלל לא זוכרת איך קוראים לו שהוא בחו"ל והוא לא רצה אותי. 

קבלתי את כל הסיפור בהבנה ,

ולאחר חודשיים מהמקרה ברחתי מהבית לשבועיים בעקבות ריב עם אמא 

בשבועיים האלה אני והחבר שלי שכבנו בפעם הראשונה . במשך החצי שנה אחרי לא הפסקתי לבכות ולהצטער על כל מה שעשיתי 

ניסיתי לפגוע בו בכל דרך אפשרית ומצד שני הייתי נורא צריכה אותו איתו הוא היה הכל בישיבלי יכלתי לבכות לו שעות והוא היה יושב ומקשיב הוא היה עושה הכל בישבילי

מצד שני שנאתי אותו נורא שהוא גרם לי לשכב איתו . הרגשתי שנתתי לו הכל. 

אחרי שנתיים של קשר איתו נפרדנו. הוא בגד בי עם החברה הכי טובה שלי . 

לקחתי את זה מאוד קשה וגם ניסיתי להתאבד . בלעתי כדורים והקאתי אותם אחרי חצי שעה כי פחדתי .

הלכתי לים באמצע הלילה והתחלתי לצרוח למה זה מגיע לי  -כאב של בגידה

אני עד היום לא יודעת להסביר את הרגש שהיה לי אליו . כששואלים אותי אם אהבתי אותו אני אומרת שלא. גם כל מי שהכיר אותנו והחברים המשותפים שלנו אמרו שאף פעם לא אהבתי אותו, הרבה פעמיים הוא עצמו חשב שאני בכלל לא אוהבת אותו. אני לא יודעת להסביר מצב. ואז כשאיבדתי אותו הרגשתי מרוסקת . רציתי למות

בתקופת הפרידה הזאת הכרתי עוד אנשים ונכנסתי לקשרים ותמיד השוותי אותו אלייהם ואמרתי לעצמי מה שהוא נתן אף אחד לא יתן

וכל פעם כשהכרתי מישהו ביום אחד פיתחתי אליו תלותיות . זאת אומרת שאם ביום שהכרנו התנשקנו והגעתי הביתה והוא לא שלח לי הודעה התחלתי לבכות ולהרגיש מושפלת ואחרי כמה גברים כאלה (עם אף אחד מהם זה לא הגיע לסקס ) שממש הרגשתי תלויתיות ורצון לגבר , ולא מחרמנות כי לא היה לי טוב לבד חיפשתי מקום חם 

הכרתי מישהו .. היה לי ברור מאליו שהוא לא רוצה איתי שום דבר רציתי אבל זרמתי . הוא היה בא אלי כל לילה מתחת לבית עם האוטו והיינו יושבים ומתנשקים ונוסעים עד השעות הקטנות של הלילה. ולא הייתי צריכה יותר מזה, לא מגע ולא כלום. ואז הפסיק הקשר.כנראה הוא הבין שהוא לא ישיג מה שהוא רוצה

ואז הגיעה התקופה שאבדתי את עצמי. ללימודים כבר לא הייתי הולכת . החברות שלי כבר לא היו חברות . לא האמנתי באף אחת ובאף אחד התנתקתי מכולם הייתי יוצאת ושותה למוות וחוזרת עם מלא ריח של אלכוהול ורק בוכה ובוכה בלי לדעת למה

ויום אחד זה קרה.. אחרי מועדון הוא לקח אותי הביתה שהייתי מסטולה מאוד ואז שכבתי איתו.. חזרתי הביתה עם חיוך, אי אפשר להסביר. הרגשתי כאילו עשיתי משהו טוב . ובמשך חודש שלם שכל יום כמעט אנחנו שוכבים זה נפסק .  ואז חזרתי לחבר שלי . זה שבגד בי אחרי שנתיים . תמיד הייתי מחוברת אליו 

זה קרה כשסבתא שלי נפטרה כשזה היה השוק של החיים שלי .

ההמשך יבוא