למה כשאני הכי צריכה אותך אתה לא נמצא?
סוף סוף שלחת הודעה כמה ימים אחרי היום הולדת שלי ונעלמת שוב.
אתה כמו רוח רפאים, אני יודעת שאני אצלך בראש או בלב או בכל מקום שהוא אצלך
שאתה בכל זאת מכבד. אבל זה מרגיש לי כמו נצח, כמו 40 שנה שלא דיברנו
וזה דיי ככה... אם הייתי בת 80. אבל אני לא.
אני מכירה אותך שנים, מכירה... לא יודעת אם אפשר להגיד ככה
אבל אתה לא מבין איזה שלווה אתה נותן לי, אתה גורם לי לנשום עמוק כמה פעמים ולהירגע
כשאני רותחת מזעם. ולא תמיד אני יודעת למה... אבל אתה מרגיע
אולי זה בגלל שאני חושבת שאתה קורא או שאני בטוחה בזה שאתה תמיד כאן לצידי
אני ילדה שמדמיינת, ילדה שאוהבת לחלום.
אבל איתך זה שונה, איתך אני רוצה מציאות למען השם.
אני רוצה שתהיה האח הקבוע שלי! לא אחד שבא והולך.
אתה ה- אח הגדול שלי, אני מחכה כל פעם להודעה ממך, משהו אלוהים. סימן?
לפני שאני כותבת פה ומתכוונת אלייך הייתי עצבנית. אני כבר שבוע עצבנית.
זה בגלל שזה השבוע בחודש וגם בגלל המגנים והבגרויות... וזה גם בגלל החבר
שאני יודעת שהוא שווה הרבה, שווה כמו זהב. אבל אני תמיד חושבת שאני לא מספיקה בשבילו.
כל כך מגיע לו יותר.
אני אוהבת אותו בכל ליבי, כמה שאפשר לאהוב.
אבל יש לי את הקטעים שלי שאתה הכרת חחחחח תמיד ידעת מה להגיד לי! למה אתה היחידי?
זה כל כך לא פייר שאתה בא והולך... אתה אפילו לא נשאר.
אני רק יודעת שאני מתפרקת לחתיכות לאיטי כמו תמיד... זה לא יכול להיות בבום אחד,
לא ... זה חייב לכאוב בכל יום.
אני מתגעגעת וכמובן שאוהבת אחי הגדול, לירן.
מחפשת אותך בנרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
