הפרק האחרון לא היה גמור עד עכשיו בערך,בקושי היה לי זמן להיכנס לישרא בזמן האחרון ובגלל זה הפסקתי להגיב בהרבה בלוגים,אז - מצטערת.
וגם הפסקתי לאהוב את מקפליי,אז לא ממש הייתה לי מוטיבציה המשיך. אבל בגלל שאתן ביקשתן אז החלטתי לעלות את זה, ואני חושבת שזה הפרק הכי ארוך שנכתב אי פעם.
מקווה שנשארו פה קוראים XD
ואני ממליצה למי שכן קורא את זה לקרוא שוב את הפרק הקודם,כי עברה די הרבה זמן ובטח כבר שכחתם 
תהנו מהפרק.
אה,כן, ובגלל שהוא היה די ארוך אז כנראה שאני אעלה את ההמשך שלו בנפרד.
3>
"דאגי..? אני חושבת שהוא מתעורר!"
לפחות עשרה פרצופים מטוטשים,חלקם מוכרים, עמדו וצפו בו שעה שפקח את עיניו ועבר למצב ישיבה על הרצפה.תחילה הוא היה מבולבל,אבל עד מהרה האמת הכתה בו.
"אוי,שיט" הוא קרא ורץ לדלת הכנסייה בכל כוחו,מתעלם מקריאותיו של דני מאחוריו.
שעתיים קודם... (אוו זה כזה דרמתי)
המכונית שבה הבנים ישבו נעצרה מול מבנה גדול,ועד מהרה הכתבים שחיכו בחוץ התנפלו עליהם בשאלות,בעיקר להארי.
הם הצליחו להתחמק מהפלאשים של הצלמים והגיעו לכניסה,אך הארי נעצר כשאחד מהכתבים שמאחוריהם צעק "זה נכון שראו את הארוסה שלך מתנשקת עם מישהו אחר?"
"מה?"
דאגי בלע את רוקו,דני וטום החליפו מבטים ומשכו את הארי בשרוולו פנימה,עד שהוא התנער מהם."אל תתייחס אליהם",טום מיהר להגיד,"הם כתבים,סתם מגזימים בכל דבר."
דני הנהן לאות הסכמה,ונדמה שהארי נרגע מעט. הוא פנה לשירותים ורק אז דני נאנח."אני מרגיש כאילו אני בטלנובלה זולה."
כעבור כמה רגעים של שתיקה טום אמר "כדאי שאני אלך לבדוק מה עם הארי.הוא בטח לחוץ וכל זה ואני אמור להרגיע אותו.אני השושבין,אתם יודעים" הוא ניפח את חזהו בגאווה.
דני גילגל את עיניו ודאגי צחקק וחזר להביט בקרובי המשפחה של הארי שהחלו להיכנס לאיטם.
"תקשיב,דאג,אני לא רוצה שתתעצבן או משהו כזה,אבל אתה באמת בסדר?"
"כן," דאגי אמר,אבל דני לא נראה משוכנע."טוב...לא."
דני גירד בראשו וחשב מה להגיד כדי לעודד אותו,אבל אז נזכר בהארי וטיילור ונשך את שפתו כדי לא לספר את זה.הרי דאגי עשה אותו הדבר עם קייסי,למרות שהיא הייתה שיכורה וכמעט שלא קרה ביניהם כלום... "אז אולי תלך? כלומר,אתה לא מוכרח להיות פה."
דאגי נראה מבולבל מעט."ברור שכן. הארי -"
"זה בסדר,אני וטום פה.אני אחפה עלייך או משהו."
דאגי נאנח בהקלה,ולמרות שהרגיש רגשות אשם ידע שזה הדבר הנכון לעשות. הוא הודה לדני ויצא מהכנסייה בצעדים מהוססים , נדחק בין קרובי המשפחה של הארי עד שיצא לרחוב ההומה,מתחמק מהפלאשים .
"לאן דאגי הולך לכל הרוחות?!", טום רץ לעבר דני בדאגה,"החתונה מתחילה עוד שעה וחצי!"
"אמרתי לו שנחפה עליו, אז-"
"אז מה? זה לא אשמתו של הארי שדאגי מתמזמז עם ארוסתו ואחר כך-"
"טום,תירגע!" דני השתיק אותו."לפני כמה ימים כשחזרנו מההופעה,ראיתי את הארי וטיילור....אתה יודע,עושים דברים."
טום צימצם את עיניו."איזה דברים?"
"משחקים קלאס" דני חייך בציניות."מה אתה חושב שהם עשו?"
"פאק" טום מלמל.
"בדיוק!"
"אז...אז...שהארי יספר לקייסי לפני שהם יתחתנו!זה כל כך לא מתאים לו..."
דני הנהן וטום גירד את מצחו,חושב מה לעשות."בכל מקרה זה עניין שלו,ואני חושב שבכל זאת דאגי צריך להיות כאן.אני אלך לנסות לשכנע אותו"
לפני שדני הגיב,טום כבר יצא בריצה.
דאגי היה שרוע בבטלה על הספה,בוהה בטלויזיה במבט לא מפוקס, מוחו קולט רק מילים בודדות ממה שהמנחה אמרה. הוא הזדקף באחת כאשר הבין שהיא עומדת ליד הכנסייה.
"מעדי ראייה נמסר שלפני כשעה באסיסט הלהקה,דאגי פוינטר,יצא מכאן בריצה ואף כעבור עשר דקות גם טום פלצ'ר,סולן הלהקה. הייתכן שיש בעיות במק-"
דאגי השתיק את הטלויזיה והרים גבה.
טום?
הוא החליט להעסיק את עצמו בכך שיימצא לו משהו לאכול,אך ויתר מראש כי לא היה לו תיאבון. הוא ניסה להתקשר שוב לטיילור אך לא קיבל מענה. הוא נאנח בייאוש כשנשמע צלצול הדלת. טום עמד בפתח ואמר לדאגי,"בוא,אנחנו מאחרים."
"אני לא הולך" דאגי קבע והלך אל הסלון,מתיישב על הספה.
טום היסס ולבסוף סגר את הדלת והתיישב לצידו."תקשיב,אני יודע שזה בטח קשה לך,אתה יודע..." הוא הניח יד מנחמת על כתפו. "וגם כל הקטע עם הארי וטיילור -"
"איזה קטע עם הארי וטיילור?" דאגי קטע אותו.טום קלט את מה שאמר ושם יד על פיו.
"אה...כלום..."
"טום,מה קרה עם הארי וטיילור?"
"כלום!" טום אמר.
דאגי קם ממקומו ובתנועה מהירה פתח את דלת השידה שבה היה אוסף בובות צבי הנינג'ה של טום,חטף את אחת הבובות ופתח את החלון."אם אתה לא מספר לי,תגיד שלום לבובה הקטנה שלך"
"לא!לאונרדו!!!" טום צעק בבעתה."טוב,בסדר,אני אספר לך...",הוא לקח נשימה עמוקה והגניב בטים מודאגים לעבר הבובה שדאגי החזיק."לפני כמה ימים כשחזרנו מההופעה,דני תפס את הארי וטיילור כמעט עושים את זה..."
"עושים את מה?" דאגי שאל,מבולבל.
"משחקים קלאס" טום גילגל את עיניו.
"אבל קלאס זה משחק של בנות,לא?"
"דאגי,לא קלאס מהסוג הזה!"
"אז איזה-" קולו השתתק כשהבין על מה טום מדבר."אני אהרוג אותו..." הוא השליך את הבובה על הרצפה והתקדם לעבר הדלת בריצה,אך טום הגיע לפני וחסם לו את המעבר,מנסה להרגיע אותו.
"דאגי,לאן אתה חושב שאתה הולך?"
"להגיד לקייסי!אני חייב לעצור את זה,לא מגיע לה להיות עם מישהו כמוהו!"
הוא הדף את טום ומיהר החוצה,נכנס למונית שממנה טום הגיע.
"לכנסיית סיינט פטריק,אני צריך להיות שם תוך חצי שעה.מהר!"
המונית החלה לנסוע,חולפת על פני טום שבדיוק יצא בריצה מהבית.
דאגי רקע ברגלו בחוסר סבלנות בעוד הם נסעו במשך זמן שנראה לו כנצח,עד שהמונית לפתע נעצרה,והום הרים את ראשו.
"אנחנו תקועים בפקק" הנהג הסביר.
דאגי הסתכל בשעונו והבין שיש רק עוד 10 דקות ובחיים הוא לא יספיק להגיע.הוא שילם לנהג ויצא החוצה,רץ בכל כוחו לעבר הכנסייה,בעוד אנשים מסובבים את ראשיהם להסתכל עליו,אולי מפני שזיהו אותו ואלי סתם בגלל שחשבו שהוא מטורף.
הארי הציץ בשעונו.כבר כמה דקות הוא עמד וחיכה,יחד עם דני ואמנדה,אך קייסי לא הגיעה.גם לא היה זכר לדאגי או טום. אמנדה פנתה אל הארי ולחשה לו,"אני אלך לבדוק למה קייסי מתעכבת כל כך..."
הארי נהנהן והיא הלכה בצעדים מהירים אל עבר המסדרון בעוד שאר האורחים שישבו במקומותיהם לטשו בה מבטים מסוקרנים. היא פתחה את הדלת,נכנסה פנימה ומצאה את קייסי יושבת על כיסא בצד.
"מה קורה?כולם מחכים לך"
קייסי הרימה את מבטה."אני לא יודעת. יש לי הרגשה רעה בקשר לזה."
"מה זאת אומרת? את לא רוצה לההתחתן?"
"אולי...אני לא יודעת.אני לא יודעת מה אני צריכה לעשות..." היא אמרה בייאוש ואמנדה לקחה כיסא והתיישבה לצידה.
"זה בגלל דאגי,נכון?"
קייסי ניגבה בידה דמעה שזלגה מעיניה."אולי."
"טוב,זו החלטה שלך אם להתחתן או לא..."
"תגידי להארי שאני כבר באה" קייסי אמרה לבסוף.אמנדה הביטה בה ואז יצאה והותירה אותה לבדה.
קייסי סידרה את האיפור,לקחה נשימה עמוקה ואז יצאה.
"קייסי ווטסון,האם את מסכימה להתחתן עם הרולד מארק כריסטופר ג'אד?"
קייסי בלעה אתרוקה ופנתה להביט בהארי,שחייך חיוך מאולץ למראה.
דני ניסה למחות דמעה בחשאי עם שרוולו,ואמנדה שראתה את זה נשכה את שפתיה בחוזקה כדי לא לחייך.
"לא!רגע!!!" הדלת נפתחה בחבטה ודאגי רץ פנימה בצעדים כושלים,כמעט מועד."אני מתנגד!"
מלמולי הפתעה עברו בין האורחים שישבו בקהל. עיניו פגשו בעיניה של קייסי,שהביטה בו בשאלה. הארי הביט בו בזעם ובבלבול.
דאגי נעצר,מתנשף,ועיניו פגשו בעיניה של קייסי.
"קייסי,אל תתחתני איתו" דאגי אמר בשקט,ועדיין כולם שמעו כי קולו הדהד באולם.
"למה לא?" היא שאלה בתמיהה,פרצופו של הארי נעשה אדום.
"כי..." הוא נעצר והשפיל את מבטו."כי דני תפס את טיילור והארי .אני מצטער."
"מה?" היא פנתה להארי כדי שיכחיש,אך הוא לא אמר דבר,ופניו החלו להחליף צבעים. היא פלטה יפחה חרישית. אגרופיו נקמצו בזעם כשהלך,כמעט רץ,בצעדים מאיימים לעבר דאגי, והכה באפו.
דאגי צנח על הרצפה,מרגיש את הדם מתחיל לזרום על פרצופו. דני וטום מיהרו לכרוע ברך לצידו,וטום קרא בלחץ "תקראו לאמבולנס". הוא שמע את צעדיה של קייסי שברחה ככל הנראה החוצה,וקריאותיהם של אמנדה והארי.ואז הכל נעשה יותר ויותר מטושטש.
"דאגי..? אני חושבת שהוא מתעורר!"
לפחות עשרה פרצופים מטוטשים,חלקם מוכרים, עמדו וצפו בו שעה שפקח את עיניו ועבר,במאמץ רב, למצב ישיבה על הרצפה.
"מה קרה?" הוא שאל את דני וטום,שהביטו בו בדאגה.
"הארי הכה אותך,ונפלת על מלצר והראש שלך נחבט במגש." טום גילגל את עיניו."ואז איבדת את ההכרה."
תחילה הוא היה מבולבל,אבל עד מהרה האמת הכתה בו.
"איפה קייסי?" הוא מלמל תוך שניסה לעבור במאמץ למצב ישיבה.
דני ואמנדה החליפו מבטים.
"היא הלכה לפני 15 דקות בערך..."
"אוי,שיט" הוא קרא ורץ לדלת הכנסייה בכל כוחו,מתעלם מקריאותיו של דני מאחוריו.ראשו עדיין פעם בכאב,אבל בשלב זה הוא התעלם מכך.
הייתי צריך להביא את הסקייטבורד,חשב במרירות כשחצה רחוב נוסף בריצה.
הוא הגיע לביתם אחרי נצח בערך, ודפק על הדלת.כשלא קיבל תשובה, נזכר שאין לו מפתח.
דאגי עמד לרגע בחוץ,חושב מה לעשות. לבסוף החליט לטפס על העץ בחצר,שאחד מענפיו הוביל לחלון חדרו.
הוא החל לטפס בזהירות,הענפים מתחתיו כמעט נשברו בגלל משקלו,
לפתע הוא מעד,והספיק לתפוס בענף לפני שנפל למטה. אך מכנסיו החליקו ממנו ונפלו על האדמה.
"היום הזה לא יכול להיות גרוע יותר" מלמל לעצמו בזעף והצליח להתייצב בחזרה,וטיפס לתוך החדר דרך החלון.
עיניו נחו על פתק לבן ומקופל על המיטה שלו.
אני מצטערת על הכל.
דאגי הניח את הפתק על המיטה וסרק את החדר כדי למצוא סימנים לכך שקייסי הייתה שם. הבגדים שלה נעלמו.
כשהסתובב,דני וטום היו מאחוריו.
"כרגע אמנדה התקשרה אליה." דני פתח בהיסוס."היא עזבה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
McFanfic