הכותרת אומרת הכל.

לא עידכנתי מלא זמן כי הגעתי למסקנה שברגע שאני מעדכנת, או קוראת את מה שכתבתי, זה כבר לא עוזר לי לפרוק, זה מעמיס עלי.

אבל הבטחתי עיכון לפני הניתוח.

קרו כ"כ הרבה דברים מאז העדכון האחרון.

קבעו לי ניתוח, דחו לי אותו, תחרו בסוף תאריך הכי תקוע בעולם!!!

אני מפסידה את אליפות הארץ בשחייה (שחברות שלי משתתפות בה), נדפק החופש, רונצ'יק בחו"ל, כמעט כל החברות שלי בכלל בחו"ל.

בקיצור- כולם עושים חיים בחופש בלי לשים לב לנועה.

אני לא אוהבת להתלונן, אבל תעמידו את עצמכם במצב שלי:

שנה שלמה לא יצאתי לחופשות, כולם מסביבי יוצאים פעמיים-שלוש בשנה לחופשות בחו"ל, מתלוננים שהג'ינס שהם קנו בחול גדול עליהם.

איך אני אמורה להרגיש?

זה מדכאאאאאא אותי.

אבל אני גיבורה לא?! (;

נגיד ש><

בכל מקרה, עכשיו אישפזו אותי, ומחר אמור להיות הניתוח.

אני מקווה שישחררו אותי הבייתה היום ויתנו לי לחזור בערב, כי באמת שאין מה לעשות פה O_O

פגשתי היום ילדה שעברה בדיוק את כל חמשת הניתוחים שאני עברתי (סיפרתי לכם עליה, היא בת 12 בדיוק היום, והיום מורידים לה את האליזרוב!!!

איזה מתנת יומולדת יפה מהרופאים! הכי טובה שיש!

אני זוכרת שביומולדת שלי רצו להחזיר לי את האליזרוב -_-"

אצלה גם העצם התאחתה מצויין בניגוד אלי, ולא נצפה לה ניתוח נוסף באופק. (ד"א קוראים הל אופק, ראיתם את השנינות?!XD)

אני חושבת שזה בגלל שהגוף שלה עדיין גדל וששלי הפסיק.

לא חשוב><

אז זהו, עידכנתי.

תאחלו לי בהצלחה ותקוו שהניתוח השישי שלי יהיה גם האחרון D:

אחת אופטימית. (: