אני שונאת את המקום הזה
כל כך קר ובודד
כולם אומרים שהם רוצים ללכת הביתה שהם מבואסים
אני אומרת שאני רוצה הביתה בעיקר שאני בבית
ובדרך כלל אומר שאני רוצה לבית של אורי או משהו כזה
אני מרגישה כמו עבד
צועקים עלי כל דבר שאני עושה
שום דבר לא בסדר
גם אם אני ישטוף את הריצפה זה לא יהיה בסדר כי זה לא יהיה מספיק מושלם בשבילה
נמאס לי מזה
הבית תמיד ריק
אני לא מאשימה אותם , הם עובדים
אחי עבר דירה ואחותי בצבא
אבל בכל מקרה אני עדיין מצפה שיהיה מישהו בבית שאני חוזרת מטיול
או מכל מקום אחר
זה כל כך מדכא לחזור לבית חשוך
אבל מצד שני ברגע שכולם חוזרים הבייתה אני צריכה לשרת אותם
לא משנה מה המצב רוח שלי כמה אני עיפה או לא משנה
כאילו פעם אחת ישנתי אמא שלי העירה אותי כדי שאני ילך להביא משהו מהשכנה
זה כל כך מפגר ! לא מוכנים להתחשב בי !
נמאס מהמקום הזה ><"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שח והפיצול D: