למה זה מרגיש לי שאני כל כך נחותה ?
כל כך מתחת לכולם
למה אני לא מצליחה להרגיש שגמאני שווה משהו
למה אני תמיד חושבת שאני כלום ?
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי
עם כל חלק וחלק בי עם באופי וגם במראה
אני כבר לא יכולה להסתכל על עצמי במראה
זה עושה לי בחילה.
יש לי חבר ובנים כן רוצים להיות בחברתי
ובדרך כלל מתחילים איתי במסיבות
אבל תמיד אני מוצאת איך להוציא את זה לרעתי
חבר - טוב כבר לא סגורה על זה בהתחלה חשבתי שזה סתם מין זמין אבל אנחנו כבר שנה אז לא יודעת
הבנים בשכבה רואים בי חבר , ידיד לא ידידה
האלה במסיבות צוחקים עלי
לפני חצי שנה עוד יכולתי ללכת עם במכנסיים קצרות
שמלות בגדים צמודים , אבל כבר לא ממש לא
זה עושה לי בחילה.
נמאס לי מהגוף שלי , אני לא מצליחה לחזור לדאיטת רצח שלי
פעם זה היה קל אבל עכשיו אני כבר לא מצליחה
הלוואי שיכולתי ברגע אני יראה טוב ההרגשה הכללית שלי תשתפר
כן זה שיטחי רצח אבל ככה אני ואני בטוחה שזאת לא רק אני.
ועכשיו האופי שלי , יש לי אופי ילדותי , גברי, מפגר , ומשולב עם פיצול אישיות
זה בכלל לא משהו
אני טובה עם אנשים חדשים
אבל לא יודעת איך לשמור על קשר כמו שצריך , בכלל לא
אני לא יודעת לסדר את הזמן שיהיה לי זמן לכולם
וחברות מתרחקות ממני בגלל זה
או שאומרות לי שאני חרא חברה כי אין לי זמן אליהן
אווף למה אני לא מצליחה ?
למה כולם כן מצליחים ?
למה בחיים לא הצלחתי להיות כמו כולם ? למה ?
שח והפיצול 3>
אני וחבר שלי 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שח והפיצול D: