התחלתי בזבמן האחרון לשנוא את הכל
כל דבר מציק לי , הסביבה שלי , החברות הקרובות שלי ובעיקר אני
אפילו את החבר שלי אמרתי לעצמי לרגע שאני שונאת
כשאמרתי את זה הבנתי שמשהו לא בסדר בי
משהו הולך איתי רע בזמן האחרון
הבעיה שאני לא מצליחה להבין מזה אני שונאת את עצמי על זה
אני שונאת שאני בבאסה מכלום או מהכל
אני שונאת את זה שכלום לא ברור לי בזמן האחרון
אני שונאת את העובדה שאני לא מצליחה לשנות כלום
לא בי ולא בסביבה
אני מתחילה שוב להיסגר ,נכנסת פנימה ובורחת מהעולם
אני שונאת אותה אני שונאת איך שהיא משתנה איך שהיא נגררת
אני שונאת את כמה שאני אוהבת אותה וכמה שהיא חשובה לי
אני שונאת לדבר עליה מאחורי הגב ושזה מרגיש טוב
אני שונאת את העובדה שהן ביחד ואני לבד
אני שונאת את העולם הזה
אני שונאת את הישוב שלי
את הבצפר שלי
את הכל בעיקון
וכנראה שזאת הבעיה שלי ,אסור לשנוא סתם ככה
אבל אני לא מצליחה אחרת
כרגיל לא מצליחה כלום
התחלתי להרגיש כבר חסרת חשיבות
אבל אחרי שהיא התקשרה אתמול כל כך שמחתי
הרגשתי שלמרות שלא יכולתי לעשות כלום עשיתי המון
זאת ההרגשה הטובה היחידה שהייתה לי כבר הרבה זמן
אבל בשבילה הייתי מוכנה לוותר על זה :\
אווח אני כבר לא כותבת בהיגיון או בסדר הגיוני הראש ביותר מידי בלגן
אני חייבת להבין מה אני רוצה מעצמי !!
בואו ונקווה שזה סתם מצב רוח של מחזור מטומטם ...
שח והפיצול 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שח והפיצול D: