היי, הפעם אני(פאני) עושה את פינת הייעוץ. יש לי עצה טובה שאני בטוחה שתעזור.
בעקבות המלחמה שיש כרגע, ובכלל אני בטוחה שלכל אחד יש מצב שבו הוא צריך לפרוק את רגשותיו.
לי יש שיטה מיוחדת, ואני אוהבת אותה גם בתור תחביב.
אני אוהבת לכתוב קטעים, שירים וסיפורים.
בספרות אני פורקת את כל רגשותי.
אם הם טובים ואם הם רעים.
אני כותבת בעיקר על דברים פחות טובים, מכיוון שנותנים לי השראה והרגשה יותר טובה של פריקה.
לאחרונה אני כותבת יותר על המלחמה.
הנה לדוגמא כמה קטעים שכתבתי ומאוד עזרו לי לפרוק:
הבטחות
היא הביטה בו בעצב מבעד הדמעות.
"לאן אתה הולך?" שאלה הילדה הקטנה.
"אני הולך... הולך למלחמה..." אמר והתכופף לעברה.
"מלחמה זה מקום שבו רבים מריבות קשות כדי לשמור על המדינה" אמר כשהוא מחפש מילות תיאור.
"ומתי תחזור?" שאלה ללא מילים.
"אני... אני לא יודע" ענה לה ללא ברירה.
"אבל אני מבטיח לחזור..."
"אל תשכח! הבטחות צריך לקיים!" צעקה אליו בדרכו לטנדר.
ולאחר כמה ימים ראתה הילדה את אמא בוכייה במטבח הבית.
"אמא... מה קרה?" שאלה הילדה בדאגה.
"חמודה שלי... הוא כבר לא יחזור."
"אבל אמא! הוא הבטיח. למה הוא לא מקיים?"
(זה קטע אחד מהקטעים שאני כותבת לפורום )
למה?
למה כולם חייבים לדבר ולדבר
בלי שניה של הפסקה?
למה אסור לחיות בשלום
וחייבים לחיות במלחמה?
למה אנחנו צריכים לשמוע על רוצחים
שרוצחים ללא סיבה?
למה?
ואני הולכת לתוך החושך
אל הלא הנודע,
מחפשת מקום
שיש בו רק אושר ושמחה.
אבל למה הגורל כל כך מלא ביגון ובהלה?
למה כולנו חייבים לחיות במציאות כזאת נוראה???
(זה שיר שכתבתי בזמן מלחמת לבנון השניה)
לא חייבים להיות מוכשרים כדי לכתוב שירים.
אבל הם פשוט עוזרים לפרוק רגשות.
אני באמת ממליצה לכן לפרוק רגשות בעזרת שירים.

בקשה מכן
זאת בקשה חשובה כ"כ.
חיילי צה"ל החלו מבצע בעזה.
היו לנו עד עכשיו כ"כ הרבה פצועים, הרוגים.
אני מקווה שלא יהיו עוד.
אני מבקשת מכן להתפלל למען חיילנו ולקרוא בתהילים.
פרקים קכא וקמב
