שלפעמים , הייתי רוצה להיות שונה.
ואולי אני לא היחידה שחושבת כך..
האמת היא שהייתי משנה את ההרגשה בפנים, לא את האופי שלי או המראה שלי..
אבל בהחלט הייתי משפרת כמה דברים.
אלה לא דברים סוריאליסטיים, סך הכל דברים שיכלו להיות אמיתיים וממשיים ברגע שא. או ב. או ג, - היה קורה.
אבל זה לא.
כבר ניסינו כל מיני טכניקות של "מחר לא אתן לאף אחד לעצבן אותי", או "המצב רוח שלי לא שווה אף אחד" או "היום אחייך כל היום.."
בולשיט.
אתם יודעים שזה אשליה זמנית עד שמשהו קורה. אז החלטתי לשנות.
החלטתי לנסות משהו קצת שונה, ואולי "לא מקובל"בעיניי חלק מהחברה.
התחלתי לעזוב את"אזור הנוחות שלי" (מקומות מוכרים בהם אתה כבר נמצא ונוח לך להישאר).
לקחתי קורס אינטרנטי והתחלתי ללמוד לבד.
ובעזרת השם יום אחד אני אקים עסק מכל הדבר הזה....ואתחיל להרוויח, ולהרוויח טוב.
ואתם יודעים מה? זו מלחמה כל יום.
מספיק שמישהו מהקרובים (או לא מהקרובים) יזרוק לכם איזה משפט או את דעתו המחורבנת, כבר אני מתערערת.
ומספיק שלא הולך קצת וההורים עושים "צק צק צק" עם הלשון, ואומרים נו מתי תלך ללמוד לעשות תואר בלה בלה בלה......."
- כבר אני מתעצבנת.
אבל נראה אותם עוד שנה.
נראה איפה אני אהיה.
אולי זה טוב, השאיפה התמידית הזאת להיות שונה, להיראות טוב אבל גם להוציא דברי בינה מהפה ולא יציאות של בלונדינית.
אולי בגלל ההתנגדות של הסביבה, אני אגיע רחוק יותר. רק מהרצון להראות להם "מה זה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
