אוקי חשבתי לנסות את מזלי !
שם הסיפור:דמעות של גשם
אני לא מבינה איך זה קרה לי .. איך ברגע אחד חיי השתנו ..
זה קרה לפני שבועיים, אבל זה נראה כאילו זה נמשך עד עכשיו. כל שנייה שעוברת גורמת לי להרגיש יותר ויותר דיכאונית ..
מה בסך הכל ביקשתי ?! אמון ? אהבה ?
הכל התחיל כשבעצם הגיע ילד חדש לכיתה. הוא הגיע מאנגליה ולכן לא ידע כל כך עברית.
הוא היה בעל עיניים ירוקות כהות שיער שחור נוטה קצת לחום, ו..אפשר לומר שהוא היה חמוד ..
אוקיי אולי קצת יותר מחמוד .. כל הבנות השתגעו עליו והחלו לדבר איתו באנגלית. אך אני ישבתי במקומי בכיתה. ידעתי מראש שאין לי סיכוי. אני לא נראית ככל הילדות .. יש לי שיער ג'ינג'י ועיינים כתומות ולא, אני לא אוהבת את איך שאני נראית.
לעומתי היתה את חברה שלי, דנה, שהייתה יפה יותר מכל הבנות בכיתה, היה לה שיער שחור גולש עם
עיניים כחולות כהות ועור כהה. כשאתם שומעים תיאור של מישהי כזאת אתם בטח חושבים שהיא סנובית ותנסה לתפוס כל נער שעולה לה בחכה.אבל היא לא. היא החברה הכי טובה שלי,יותר נכון היחידה.
אתם אולי מחשיבים אותי למישהי שלא מנסה דברים חדשים מאחר ולא ניסיתי להתחיל עם הילד החדש, אבל תאמינו לי, ניסיתי מספיק בחיים. הצעתי כבר לשלוש בנים חברות, וכולם אמרו לי שהם אוהבים מישהי אחרת . אולי אני פשוט לא נועדתי להיות עם משהו.
למחרת גיליתי דרך חברתי דנה, שלילד החדש קוראים אדווארד או בקיצור,אד. כשהמורה נתנה לנו לשאול אותו שאלות על עצמו, רוב הבנות שאלו אם הוא פנוי, או איזה מאכל הוא אוהב... וכל השטויות האלה.. פתאום משהי שאלה אם יש סוג מסוים של בנות שהוא אוהב.. הוא ענה "redhead" כלומר ג'ינג'ית. באותו רגע ששמעתי את זה , התחלתי להתמלא בתקוות, שאולי הוא כן יאהב אותי..
בהפסקה סיפרתי לדנה שאני מתכוונת לספר לאד שאני אוהבת אותו , ודנה , כמו שחברה טובה אמורה לעשות עודדה אותי ואמרה לי שכדאי לי לנסות. דנה לפעמים גורמת לי להרגיש טוב.ממש טוב.
שאר היום התארך בצורה לא רגילה. עד שסיימנו ללמוד ועד שהלכתי לישון , נראה כמו נצח. אבל סוף סוף הגיע יום המחר. התכוונתי לומר זאת לאד בסוף הלימודים. כל היום תיכננתי איך אומר לו את ריגשותי מבלי שאשמע כמו ילדה נבוכה. היום בבית הספר חלף לו מהר עם מחשבות על אד. בסוף היום ניגשתי אליו .."אד .." אמרתי לו באנגלית "אני אוהבת אותך .. בבקשה תקבל את רגשותי.." פתאום נפלו פניו של אד "אני מצטער אבל אני אוהב מישהי אחרת .." לא האמנתי.! זה עוד פעם קרה ! הוא רצה להסתובב .. הוא היסס מעט אבל לבסוף פנה אחורה. התקשרתי לדנה וביקשתי ממנה שאשן אצלה הלילה .. אך היא אמרה שהורים שלה לא בבית ולכן כדי שניפגש בפארק.
חיכיתי בפארק במשך רבע שעה ולבסוף דנה הגיעה. אבל היא לא הגיעה לבד. ראיתי איתה חבורה של בנות מהכיתה. כשהתקרבו אלי הן החלו לצחוק , לא הבנתי מה קורה. לפתע דנה באה אלי הרימה את סנטרי עם ידה וסטרה לי בכל הכוח. זה כאב.כל כך כאב. לא המכה, אלא הבגידה מדנה. שאלתי אותה מה היא עושה והיא החלה לצחקק "מה קרה ? זה כאב ?אני לא מתכוונת למכה, אני מתכוונת להלם. באמת לא היה לך שום סיכוי איתו ואת יודעת את זה. לעומתך יש אותי שמצליחה עם כל בן שרק רוצה"
הייתי מפוחדת ממה שבאה לומר .. "עוד לא קלטת ?? כל הבנים, כולם, שאמרת לי שאת אוהבת אותם מיד התאהבו בי. קצת נפנוף שיער קצת עיניים וזהו הם שלי." היא לא הוסיפה כלום והלכה. אני נשארתי שם. לבד. בוכה. בהלם. עד עכשיו.
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
)