הקוסם מארץ עוץ
אמר שיש לי שלושה משאלות בדיוק
לבקש ולא לפספס אף אחת מהן
פן אפספס הזדמנות אחת ויחידה.
חשבתי לעצמי מה עליי לבקש כדי
שלא אפספס הזדמנות אחת ויחידה
חשבתי מה הדבר שרציתי מאז ומתמיד
היה לי פצע שלא הספיק להגליד.
התחלתי לרוץ לעבר המרצפות הצהובות
שנראו כאילו מתרחקות ומתרחקות
חשבתי שיקח נצח עד שאליהן אגיע
ושמעתי קולות ברקע, שאמרו לי לא לוותר.
אזרתי את האומץ שמעולם לא היה לי
תפסתי את רגליי ורצתי אז מהר.
התנשמתי, התנשפתי והרגשתי שהכוח אוזל
ובכל זאת לא וויתרתי על הזדמנות אחת ויחידה.
המשכתי לרוץ, כל עוד נפשי בי
הגעתי למרצפות הצהובות, ועברתי את כולן עד הסוף.
הגעתי למן צוק אדיר, גבוה ומדהים ביופיו
ואז נעצרתי - אחרת הייתי נופלת ממנו.
הרגעתי את נשימותיי עד שהדפיקות חזרו לקצבן
הזדמנות אחת ויחידה כמעט הרגה את נשמתי.
הבטתי לעבר השמיים התכולים והאופק נעלם מעיני
הבנתי שאני יוצרת לי אותו, ואין אף אחד מעליי.
הבנתי שחיי תלויים בי, ולא במישהו אחר
הבנתי שאצליח בכל, רק במידה ולא אוותר.
לקחתי את עצמי וקפצתי מהצוק ישר אל בטן האדמה,
הזדמנות אחת ויחידה ישר, הגשימה שם את עצמה.
הפצע הגליד, ומאז ולתמיד, הרגשתי מאושרת ושלווה
הקוסם מארץ עוץ שב לארצו ולעולם לא נראה
ועד היום אינני יודעת אם להודות לקוסם המיוחד
או להודות לעצמי על התובנה שקבלתי, אחד ועוד אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
