כניראה שהיום הזה יכול להיות יותר מעציב ומעצבן
היום הוא לא בא לבצפר אוווף הייתי כ"כ זקוקה לו ולחיבוק שלו ,
לא מבינה את עצמי, אני חוזרת על אותם המילים שאני לא יתאהב שוב אבל זה קורה לי
אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש
אני זקוקה לאהבה שלו , לחיוך שלו, אני זקוקה לו!
אז בעוד שעה יש לי יום הורים ,
אני כבר יודעת שיגידו שוב " היא תלמידה טובה אבל מרבה לפטפט"
ולא רק זה אני גם יודעת שהציונים שלי נמוכים , ובמיוחד במדעים 45 
אני כ"כ שונאת את ביה"ס הייתי עוזבת אותו אבל יש בעולם הזה
חוק חינוך חובה , אעאעאעאעא שונאת כ"כ תבצפר הזה
הייתי רוצה לטוס לשנה להודו או לתאילנד למקום שאני יוכל לנקות
את הראש מהמחשבות שמתרוצצות ולא עוזבות ,
להיתרחק למקום שאני לא מכירה אנשים , שאני לא חייבת דין וחשבון על המעשים שלי
למקום שיהיה לי טוב בו, מקום שאני לא יבכה יותר ולא יסבול ..
מקום שהכאב בו לא קיים..