כתבתי שיר בעקבות המוות של סבתי שהשפיע עלי נורא . אולי אפילו יותר מדי .
זה חצוף להגיד דבר כזה ? -_-
לא משנה , בכול מקרה היא לא יכולה להגיד לי את דעתה עלזה .
אני מקווה שהצלחתי להעביר דרך המילים את מה שרציתי .
( למעונינים - הבלוג הקודם שלי כתוב עליה גם ) .
עדיין אין שם , חשבתי אולי על " אנחנו עוד נדבר בגן עדן " .
אשמח לקבל דעות או הצעות :)
בית א' :
אין טעם לנסות להתחמק מהדמעות ,
הרי אפעם לא אמרת לי לנגב אותם
לא צריך לשמור על השקט כדי לכבד את המתים
הרי מה הטעם בלי לצעוק לך מדי פעם
אולי עכשיו תשמעי
שאני עדיין למטה , מנסה לרצות אותך .
פזמון :
ועכשיו אני יודעת שגם הגעגוע לא יקח אותי אלייך ,
אז כעת אני פשוט מנסה לבלוע כל זיכרון עצוב עלייך .
כול רגע כואב ובודד בלעדיך ,
וכול רצון לגעת בך ולהרגיש אותך ,
כי זה מה שנשאר בחיים הרקים בלעדייך ...
בית ב' :
הינה תראי אני בדרך לעשות אותך גאה ,
אני יגשים את כול החלומות שלי
שתראי שאני לא נכנעת לעולם הבא
שתראי שיש לי את הכוח לא לוותר
לא לוותר ולעלות אלייך מרוב בדידות
אני עדיין כאן למטה
מנסה להגשים את עצמי עבורך .
כדי שיהיה לנו על מה לדבר . בגן העדן .
פזמון :
ועכשיו אני יודעת שגם הגעגוע לא יקח אותי אלייך ....