לבן על לבן |
| 12/2008
עוד לילה
כמעט כל לילה אני חולמת שאני בבית. מעולם לא העלתי על דעתי שאני אתגעגע לתל אביב כל כך. הרי אם אהיה כנה לרגע מנהטן מול שפירא זה לא בדיוק קרב הוגן. אבל איכשו אני יכולה להסתכל על הנוף המדהים שיש לי מהמרפסת, על השלג שמשרה שלווה נעימה על כל מי שלא עובד במשלוחים, על האווירה החמימה שיש בקומונה הזו שמלאה באנשים מקסימים שהיו נחמדים אלי מהשניה הראשונה שהתנחלתי להם בבית ולהתגעגע עד דמעות לתל אביב על כל חתוליה.
אפילו האיבה כלפי המתכנן של התחנה המרכזית, המקננת בליבי מהפעם הראשונה בה דרכו כפות רגלי במבנה הארור הזה מתחילה לשקוע לאיטה.
עם הגעגוע צפה לה גם הנוסטלגיה, ואם יש משו שהבנתי לעומק בזמן האחרון זה שנוסטלגיה כשאין לך עם מי לחלוק אותה- מבאסת אחושרמוטה.
כשאני חושבת על התקופות הכי טובות, אהבה ראשונה עם כל הנצנצים והפרחים הכרוכים בעניין, אני מתבאסת כי עד כמה שאני אוהבת את האמריקן בוי שלי זה לא אותו הדבר. וכשאני אני חושבת על רגעים הקשים יותר הזכרונות צפים ומכאיבים ללא רחם.
אני מפחדת להגיע לתל אביב אהובתי ולהתאכזב, אולי ניפחתי את הזיכרון הרבה מעבר למידה. אני גם מפחדת ממה שיקרה אם ההוא שהוא כבר לא שלי אבל גם לא לגמרי לא.וכמובן שאני מפחדת מהעתיד עם האהוב הנוכחי שנשאר כאן מעבר לים ומי יודע עם הוא יוכל להכנס לארץ הקודש בשנית.
ועם כל הפחדים החדשים שאספתי לעצמי אני מוכנה לחזור הביתה.
tel aviv here i come
| |
| כינוי:
saint klara
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
