|
 כינוי:
Nicole™ בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
מהות המבט, בנוסח מלחמתי.
שוב קמתי היום כבכול בוקר. שוב אוכלת את היוגורט, שוב קוראת עיתון, שוב מסדרת את התיק, שוב מתלבשת ושוב מכבה את האור ביציאה מן החדר.
הגעתי לבית הספר, רצתי במעלה המדרגות אל עבר הלוקר, הוצאתי את הספרים והתיישבתי במקומי בכיתה.
השיעור של השעה הראשונה בוטל והפך לשיעור אקטואליה במקום, שגלש גם לשעה השנייה. עזה, ציר פילדלפי, עוטף עזה, גראד, קאסם, סקאד-מה ההבדל בכלל?
כל ההפסקה ישבתי ובהיתי בחתולים שהסתובבו בחצר. 'המלחמה מדאיגה אותם בכלל?' 'איפה אמא שלהם?' 'גם היא מתה במלחמה?' סביר להניח שהם לא מודעים למצב ושאמא שלהם בסך הכל מחפשת אוכל בפחי הזבל, אך מבחינתי זה היה מאוחר מדי. ברגע שהמחשבות מפליגות אין דרך לחזור. בשעה השלישית עשיתי עם עצמי חזרה למבחן. פתאום השאלה "הדגם 2 מאפיינים של המשטר הטוטליטרי" נעלמה מעיניי, ויחד איתה גם הדף וגם הכיתה. הייתי יותר עסוקה בלחשוב נושאים אחרים. בשעה הרביעית, נערך תרגיל ירידה למקלטים במקרה של טיל. במידה ובאמת יפול אחד כזה-שום תירגול לא יעזור. ואז התיישבנו בצפיפות במקלט, וראיתי אותו לנגד עיניי, והוא הביט בחזרה-בג'ינג'ית שישבה לידו. "את כל כך יפה" הוא אמר לה, וחייך קלות. היא בתגובה לא ענתה והפנתה את מבטה לצד השני. ואני יושבת מולם כמו גולם, ורוצה לצעוק 'מטומטמת! הוא מאוהב בך! אל תזלזלי בזה!' אבל אני לא אעשה את זה. זאת בחירה שלה, היא ילדה גדולה. אבל אולי אם היא הייתה מייחסת לכך חשיבות, מצבי היה אף יותר גרוע?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
