אני אספר לכם הכל היום כדי שמחר כבר לא תבינו

עכשיו,אמא שלי קוראת לי ומספרת לי סיפור שהקפיץ לי את הפיוז,

היא אמרה שהגננת מהגן שלה בש''ד חן התקשרה ואמרה שהיום היא קיימה אסיפת הורים

עליה (כלמור,על אמא שלי) כי נודע לה שאחד ההורים בגן התלונן עליה לעיתונאות שהיא

קרה אל הילדים, אותו העיתונאי ערך מחקר על אמא שלי.. הוא תיחקר הורים ושאל אותם מה דעתם

עליה כגננת האם היא נחמדה אל ילדיהם וכדומה... נחזור לאסיפה: באסיפה הוקמו שני מחנות: מחנה האמא

שלי ומחנה ה-להעיף-את-אמא-שלי-קיבינמאט.עצם העובדה שמקיימים על אמא שלי איספת הורים ללא ידעתה

כבר מוציאה אותי מהכלים אבל העובדה שהורים פנו לעיתנאות,המקצוע הכי שפל עלי אדמות מבחינתי בשביל לפתור

בעיות של הילדים שלהם מעררת בי זוועה. אני פשוט רוצה ללכת ולהרביץ להורים האלה אחד אחד, אם גננת האם

של אותו גן לא היית באה ועוצרת את זה סביר להניח שאא שלי היית נישארת חסרת עבודה רק בגלל שהורה

אחד החליט שלא בא לו עליה.

אמא שלי לוקחת את זה בקלות כאילו שזה קורה לה כל יום ואני? אני עוד שניה מתפוצצת אני כולי רועדת מכעס

וזה לא נחמד להמצא לידי כועסת! כמעט כולכם יכולים להעיד.

בקיצור הביעו דעה משתמשי ולא משתמשי ישראבלוג יקרים

קולות מהדהדים בראשי:

א':"הוא עשה משהו אסור את חייבת לעשות עם זה משהו"

ב':"אבל..הסמסים...איך את יכולה?"

א':"לא,הערכים שלך חשובים לך מאד! אל תתרכחי בזמן אמת!"

ב':"את פשוט חסרת לב,וותרי פעם אחת!"

א':"לא,זה פעם אחת ואז עוד פפעם ועודד פעם וזה לא יגמר ככה"

ב':"אולי זה רק רגע משבר אחד? יכול להיות שאם תניחי לזה זה פשוט לא יקרה יותר"

א':"ואם לא? את אף פעם לא שמחת על המזל! וככה זה צריך להיות הכל תלוי בך אם לא תעשי מעשה אף אחד אחר לא

יעשה אותו במקומך!"

ב':"אוף את פשוט חסרת לב!"

א':"אולי עדיף חסרת לב על חסרת ראש?"

תגיד לי אתה מה לעשות