לגמור ממחשבה

במקום שכולם לובשים את אותם הבגדים. במקום שמצייתים לפקודות. במקום שבשביל להגיד שלום אתה צריך להצדיע. במקום שאסור לך לגעת. במקום שאסור לצחוק כשבא לך. מחפשים את ההנאות הזמניות. בשביל לדעת שאת עדיין מסוגלת להרגיש. ושהצל שלך שונה משל כל השאר. שאת מתבלטת, אפילו רק בעיני עצמך. את רואה את השוני ומנסה לגעת בו. יש לנקוף לזכותך שמידי פעם את אפילו מצליחה. אך שהוא נוגע בך, את לא מצליחה להרגיש. מגע. הוא איננו. הצל שלך שונה, אך רק הוא. אז איתו את מתחבקת בלילה. בוכה לו בשקט בלי שאף אחת בחדר לא תשמע. ולאט לאט הוא עוטף אותך. הצל השונה הזה. המשונה. ועכשיו את כבר מתבלטת בעיני כולם.