לגמור ממחשבה

אילת,נשמע אחלה לא?
כן,בטח.
בואו נגיד,שעם חופשה כזו כבר עדיף להישאר בבית.
אבל היי,אני לא מתלוננת[אבל זה רק כי התלוננתי כבר מספיק,אומנם לא פה אז תגידו תודה ותשתקו,בעצם תגידו תודה למי שהיה צריך לשמוע את התלונות]
אני אספר לכם מה חיובי בכל הקטע,
סוףסוף קניתי בגד ים!!!!!! דבר שמאוד מסובך בשבילי היות ויש לי יותר ציצי מגוף.
צללתי עם שנורקל ועד כמה שזה ישמע לחלקכם דבילי אני ממש אוהבת את כל הקטע,בזמן שכולם רצו לעוף שהם היו קטנים אני רציתי יכולת לנשום מתחת למים אפעם לא הבנתי את אריאל [נו בת הים הקטנה] למה היא לעזאזל בחרה בנסיך המכוער הזה במקום להישאר ולגור בים.
חוץ מזה עשיתי בננה בפעם הראשונה בחיים שלי[הגיע הזמן לא?!]

שאלה לי אליכם [בעיקר לגברים שבניכם] למה אתם תמיד מניחים שאם בחורה מסתובבת לבדה היא בודדה ומחפשת נואשות איזה זיון חד פעמי?

הוא חושב שבשביל להיכנס לרשימת הפעילים הוא צריך להיות קשור לכוסית,היות שיש לו כבר אותי אני לא מבינה איזה בעיה בדיוק יש לו,הרי אני גם כוסית וגם חברה שלו[ומכאן נובע הקטע של הזיונים] אז או שהוא לא מזיין אותי מספיק או שהוא לא מדבר מספיק על זה שהוא מזיין כוסית.

ולא,אני לא רומזת לכלום פרט לעובדה שיותר משבוע מאז שקיבלתי זין והיות שהייתי במלון באילת עם המשפחה אפילו לספק את עצמי לא יכולתי.בוהו בוהו.

העיקר שעכשיו אני בבית,למרות שאני מרגישה יותר כמו בבסיס צבאי,עם כמות החיילים שעוברים פה והמטוסים ששומעים פה כל היום, באמאשלי אני כבר מבדילה בין הצליל של F15  ל- F16 ואני לא חושבת שזה סימן טוב אבל היי זה עדיף מלדעת להבדיל בין הצליל של קטיושה שנופלת 100 מטר מהבית או 700 מטר אז בנתיים אני לא יודעת לעשות את זה,אז אפשר לשמור על אופטימיות.
אומנם,כל החברים שלי במקלטים או מפוזרים ברחבי הארץ וחיי החברה שלי מתו[וכבר שבוע ויום מאז שקיבלתי זיון] אבל אופטימיות זה טוב קבלו חיוך J ואתם צריכים להעריך אותו כבר הרבה זמן לא נתתי אחד כלכך בקלות.

ולסיום
בפעם הראשונה
תמונה שלי,
מאילת.

"לו רק יכולתי לגעת, אולי גם יכולתי להרגיש." כך היא אמרה לו,אך בעצם הייתה מוצפת ברגשות שלא ידעה לפרש. "במה את רוצה לגעת?" שאל בצורה מגששת,בזמן שידו התקרבה לאיטה לכיוונה. היא הסתכלה אליו,בעיניים הגדולות והירוקות שלה,אך שום צליל לא יצא מפיה. הוא הסתכל אליה ולא ידע מה לחשוב.הוא הרחיק את ידו באיטיות ממנה ופתאום היא תפסה אותה, בעצמה לא היה לה מושג למה,פשוט זה היה נראה לה הדבר הנכון לעשות, בזמן שהיא מתחבטת בשאלה שהוא שאל. "אני מחכה לתשובה" הוא אמר בקול מלא תקווה. "גם אני" היא ענתה לו מבלי לחשוב. פרצופו היה מופתע ולא מבין,היא שחררה את אחיזה מידו. ברגע שהמגע ניתק,היא ידעה את התשובה. היא רצתה לגעת בו,בשביל להרגיש לא את מגעו אלא להרגיש אהבה,לא אהבה כלפיו,מזה אין לה מחסור,אלא אהבה כלפי עצמה.אך לא היה לה נעים לגעת בו שוב,היא הרגישה שאם היא תיגע בו היא תנצל אותו ותיקח ממנו משהו שאינו שלה. בנתיים,הוא הסתכל עליה במבט תוהה,מנסה להבין מה עובר במחשבותיה ממה היא כל כך מוטרדת,למה כל כך רע לה,הרי הוא פה בשבילה אוהב אותה,הוא היה מבולבל ורק רצה שתחייך ושתפסיק להיות מוטרדת כל הזמן.

היא פחדה לפגוע בו,היא ראתה בעיניים שלו שכואב לו לראות אותה כך,היא חייכה. "עכשיו אמיתי" הוא ביקש,כי הוא הבין לאן היא חותרת ואם כבר היא מעבירה נושא,עדיף שזה יעשה כמו שצריך. "זה אמיתי" היא ניסתה לעבוד גם על עצמה,אך ידעה שהוא ייהפך לאמיתי בעוד כמה רגעים.

"נו" "הנה"

"ככה יותר טוב"

הוא אחז את ידה והם המשיכו לטייל,אך היא לא הצליחה להתחבר לאהבתו,היא הייתה עסוקה מידי בלחייך חיוך אמיתי.