hell ain't a bad place to be?

עקב האירועים האחרונים, כולל זה שפרסמתי בפוסט הקודם, הגיעו אליי מסקנות מוזרות.
אני יודע שזה ישמע דיכאוני ועלוב, משהו שבן 14 יכתוב כדי לקבל צומי.
אבל החיים כבר לא שווים דבר בשבילי. כל דבר שאני עושה, אני עושה בגישה של לא אכפת לי מכלום.
אני מרגיש כל כך חסר חשיבות ומטומטם בחיים האלה. וכן, יש לי חברים מעולים ומשפחה דואגת ועדיין אני מרגיש מיותר.
אני לא יודע מה לעשות... אני אבוד ואין דבר שיכול לעודד אותי. שמחה לא הרגשתי כבר הרבה זמן.

חזרתי אתמול משביל ישראל. או יותר נכון, 3 ימי הליכה וטיפוס מטבריה עד הר תבור. זה גרם לי להגיע למסקנה מעניינת..
אני חושב שמיציתי את החיים האלה.
אני לא רוצה לחיות אבל גם לא רוצה להתאבד. אני רוצה להעלם מהעולם, כאילו מעולם לא הייתי קיים.

אני מפחד.