Vird_Girl

"סטף, סטף קומי .." אמרה לי אמא בכל רגוע ..כאילו שכחה שאמרתי שתעיר אותי מהר ושארוץ לבית ספר,

התארגנתי בזריזות ויצאתי מהבית.. איחרתי לבצפר אבל לא רשמו אותי על איחור (למזלי)

נכנסתי לכיתה ועברתי את כל היום המשעמם הזה, יש לי חבר זה לא משו כזה רציני , אבל לפעמים מביך אותי להודות בזה..

קשה לי להיות רומנטית ופתוחה..אבל אני שורדת את זה , אנשים שמכירים אותי מבינים את זה למרות ששוכחים לפעמים,

(זה אנושי לא? זה אנושי לשכוח..)  חשבתי שהיום הזה לא יהיה גרוע, אלה יהיה רגיל.. מטלות, אייסיקיו, מטלות..

במקום זה רק ריבים , אני שונאת אתזה ..אני שונאת שאומרים שאני מסכנה..שונאת!

אני עוזרת לאמא שלי ואני שמחה שאני עוזרת מי היא שתבוא ותגיד לי "נו באמת כל היום ?~ תצאי קצת סטפני"...

לפחות אין בצפר וחנוכה.. הסבירו לנו כל היום על חנוכה, לא רק היום כל השבוע. אני אוהבת את חנוכה אנלא יודעת למה..

אבל תמיד החג מגיע בדיוק בזמן המתאים, בדיוק כשאני רוצה להיעלם.. חג,נרות,סופגניות , נשמע כ"כ טוב.. אבל זה כבר לא

כמו שהיה , בעבר לפני כמה שנים , זה היה יותר משפחתי, היום אפילו נרות אנחנו בקושי מדליקים, מדי פעם מגיעים הסופגניות

וייאיי לנו..אבל אני מבואסת.. לפעמים אני כ"כ זקוקה למשפחתיות הזאת שאני שוכחת מזה..חברים נהיו כל עולמי...המשפחה זה רק

לכמה שעות מעטות..