מיומנה של בעלת צימר

כשכותבים "חרם צרכנים על טורקיה" עולות כמות גדולה מאוד של תוצאות רלוונטיות בגוגל. הישראלים כועסים.

שנים חשבנו שאנחנו והטורקים מוכיחים שמוסלימים ויהודים יכולים להסתדר, שבסופו של דבר האדם ברחוב נותן את הטון והאדם הישראלי רוצה לנפוש בזול והטורקי רוצה להרוויח את לחמו.

חשבנו ששברנו את המערכת הפוליטים והשלום מתחיל בטורקיה, ידידנו בעולם המוסלמי שרוצים להתקבל לאיחוד האירופאי.

והנה, במלחמה הם שברו את הכלים ויצאו לרחובות. שונאים אותנו ואת שכמותנו.

אז הגבנו בצורה המתבקשת- לאן שלא רוצים אותנו לא נלך. אחרי אלפיים שנות גלות אנחנו לא צריכים להתדפק על דלתות אחרים, "יש לנו ארץ נהדרת, אני הבן שלך נולדתי כאן" ולכן במקום לבזבז את כספינו בקלאבים של טורקיה נבזבז אותו כאן, בצימר בצפון.

ניסע לגליל העליון, ונבלה בחיק המשפחה שלנו, המשפחה היהודית.

__________

נכתב בהשראת כתבה בYNET.

לא מעט פעמים אני נתקלת באנשים שתוהים אם זה בסדר להביא בעלי חיים איתם לצימר או לבקתה שלנו.

כאנשים שעברו מהעיר הגדולה למושבה שקטה בגליל העליון אנחנו מכירים את החלום; גם אנחנו תמיד דימיינו את את הכלב שירוץ על הדשא הגדול, יצא איתנו לטיול ברגל או ילווה את הבנות בדרך לבית הספר בבוקר.

והאמת-זה בדיוק ככה. במהלך השנים כלב החליף חתול, היו גם דגים וצבים ואפילו הגדלנו לעשות פעם אחת והבאנו ברווז.

הילדות גדלו כשהן מוקפות חיות וראינו איך זה מוסיף ותורם להן, מלמד אותן לחבק ולאהוב ובעיקר להעריך את עולם החי.

אז אצלנו מותר להביא בעלי חיים. אפילו בשמחה.

אחרי שבוע גשום, אני מביטה סביבי והמושבה מטולה פשוט מבריקה ויפה.

כמו אדם שיצא ממקלחת חמה, מלאת אדים עם שיער רטוב וחיוך מבהיק, כך נראת מטולה ביומיים האחרונים.

הכל מסביב ירוק, המטעים בשלל גוונים, המדשאות בוהקות והשמיים כחולים ויפים, פשוט תענוג.

המים במפל התנור שבו להיות גועשים ושוצפים והמבקרים בשמורת נחל עיון יהנו ממראות שכאילו לא לקוחים מאזורו היבש, עם שלל מים ופריחות.

במהלך חודש פברואר מתקיימים סיורים מודרכים בשמורה בחינם ללא עלות, בשעות 10:00 ו-13:00 ביציאה מהחניון העליון. הסיורים, כך שמעתי, מתובלים בפיסות היסטוריה והסברים על המושבה והאיכרים מתחילת המאה שעברה ואמורים להיות מלאי אופי.

אם כבר הצפנתם עד לעשות את המסלול שווה להיות יסודיים ולקפוץ לסיור רגלי ברחוב הראשי של המושבה. לאחרונה הוצבו שלטים כחולים מלאי אינפורמציה ליד נקודות הציון המעניינות ברחוב ואין צורך במדריך- אפשר לסייר לבד כי השלטים ממש עושים את העבודה.

יש לא מעט מסעדות ובתי קפה ברחוב ותוכלו לסגור את הביקור בסטייק איכותי ב"טחנה" או בכוס תה ושטרודל ב"בת האיכר".

Palais de Tokyo הוא קונספט של מלון שעוצב בתוך מכולה משודרגת מאוד-מאוד לעשירי העולם. אבל המכולה איננה הגימיק בסיפור אלא העובדה שמציבים אותה כל פעם במקום שווה אחר בעולם, עם נוף משגע ובמקום שרק אתם תתארחו בו אי פעם.

מאוד מקורי, מאוד מיוחד, מאוד עושה חשק להתארח בצימר כזה...

כרגע ממקום על גג של מוזיאון בפריז-צופה על האייפל, ומוזמן שנה קדימה לפחות.

מלון חדש בשוויץ מציע רמת מיתוג נמוכה ביותר- הוא נמצא במקלט וויתר כמעט על כל המותרות שאורחים מורגלים לקבל בבית מלון. למעשה זהו הוסטל מוזל שבו אורחים ישנים בחדרים משותפים בסגנון צבאי. הקירות עשויים מבטון, אין חלונות או חימום- בקבוקי מים חמים הם כל מה שהאורחים מקבלים כדי הלתחמם- ומים חמים אינם בשפע. המיטות נעות בין מיטות קומותיים למיטות זוגיות מסורתיות שנלקחו מבית מלון שכן שנסגר לאחרונה והאורחים נאלצים להתקלח בתורות במקלחת המשותפת. המחירים נעים בין 6 ל-16 יורו לאדם ללילה. המלון, חייב על פי החוק השוויצרי במידת הצורך, להפוך חזרה לבניין בשימוש הצבא בתוך 24 שעות.

פתאום הצימר ליד הלול מהפוסטים הקודמים לא נראה כל כך נורא, אה?