נכון לעשיו אני גרה חמי וחמתי כל ההתערבות שלהם בחיים ובילד החדש גורמת לי לשנואת את עצמי וגורמת לי לייאוש אל תגידו לי לעבור מאצלהם כי הם עוזרים ואנחנו חייבים את העזרה הזאת על מנת שנוכל לקנות בית אז לבניתיים אני סופגת עד כמה שאני יכולה למרות שאני כבר לא יכולה ואני רוצה כבר שיהיה לי בבית משלי.
וחוץ מכל הנושא הזה מטריד אותי כמו תמיד הנושא של אמא שהכי משפיע עליי בתקופה האחונה אני כ"כ כואבת שאני יודעת שאמא הייתה צריכה להיות איתי בילד הראשון ובלידה הראשונה אבל היא בעצם איננה איך היא הייתה מגיבה? מה היא הייתה אומרת? אני כבר ממש אפוסת כוחות מלחשוב על זה ומדוכאת מאוד מכל הנושא אני מרגישה שמשטלתים עליי ועל הילד שלי אני מריגשה פשוט 0 אני לא יודעת איך להתמודד עם הנושא אני רק יודעת שברגע שאני אצא על חמי וחמתי אני אצא עליהם בכזאת גסות אני מכירה את עצמי כי אני שומרת ושומרת עד שאני מתפוצצת... וזה לא רחוק...
אני רק יודעת שמה שהכי מעודד אותי בתקופה הזאת זה השליטה באוכל וחוץ מיזה שזה אורך החיים שלי אני לא יכולה לחשוב על המחשבה שאחזור להיות שמנה איי פעם זה דבר שכ"כ דוחה אותי..
ואני אעשה את הכל על מנת לחזור לעצמי אני כ"כ רוצה שהכל יעבור ויהיה לי קצת שקט בחיים כל הזמן אני חייה במטרד אף תקופה בחיים לא הייתה לי נטולת דאגות בכלל עם חמי וחמתי שכל הזמן אומרים כמה קשה זה וכמה קשה ההוא לא מספיק אני לוקחת הכל בצורה הזאת אז לחזק את זה יותר אצלי??? ממש מדודכת אני רק שיהיה לי כבר טוב..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אנה לעולמי עולמים.