אז ככה ממש לא פשוט לי אני עוברת עכשיו תקופה מאוד קשה הילד כבר בן 7 חודשים אני עדיין גרה אצל חמי וחמתי אני עדיין לא רואה את את העתיד שלי ושל בעלי לגור בדירה משלנו למה זה סיפור ארוך ואין לי כבר חשק לחזור עליו או לספר הוא ממש יצא לי מהתחת.
אבל ממש תקופה לא סימפטית אני מרגישה נורא בודדה אבא שלי החליט לעשות עליי חרם חרם אני לא זוכרת שספרתי לכן מה הוא עשה לי בגלל שנכנסתי להיריון לפני הנישואים אבל בקיצור הוא חי כבר שנה שאני נשואה הוא חי איתי בייעני טוב הוא החליט לפני חודש שיותר הוא לא בא לבקר למה כי ככה בעלי התקשר ושאל אותו מה הסיפור שלו איתי אז הוא אמר לא: "הבת שלי רוצה שקט היא תקבל שקט" חחחחח ואני בתוך תוכי אומרת אני ממתי אמרתי דבר כזה כאילו אני מתטומטת אבל לא עד כדי כך...
הקיצוא אני בשלב הזה של החיים ואני ממש מרגישה שאני לבד לבד לבד לבד... זה נכון שיש לי את בעלי אבל משום הוא החליט שהוא עכשיו גם קצת מתרחק לא בא לו לרחם ולא בא לו קונצים וכאבים של ילדה קטנה חברות?????? כבר אין יש בעל אין חברות
מה אגיד לכן בנות אני יורדית כל פעם ממש מעט במשקל אני ממש בקושי אוכל אני מאז ההריון סובלת מיזה אני יודעת שאם הייתי צליחה לרדת במשקל זה היה הדבר שהכי מעורר אותי נותן לי בוטחון והייתי נותנת לאבא שלי כזאת בעיטה מעיפה לו את הפרצוף מהמקום שהוא לא יוכל להסתכל לאן הוא הולך יותר!
רע לי אני בודההה ואני יודעת שאם אמא שלי הייתה לא הייתי סובלת עם אבא "שלי" ואני יודעת שאם אמא הייתה חיי הזוגיות שלי היו הרבה יותר מסודרים והגיוניים ואני יודעת שאם אמא הייתה לא הייתי צריכה לטפל ביל בלי רגע אחד של נשימה מהרגע שאני הולכת לישון ואני יודעת שאם אמא הייתה הייתי יכולה לישון לבלות כמה שאני רוצה בלי טובות של חמתי..
והייתי יודעת עוד הרבה דברים אם אמא הייתה....
אבל אני יודעת רק דבר אחד ברגע שיעלמו מימני כל השאריות שהתלוו אליי במשך השנה האחרונה בגוף אני יגדל יצמח יצטמק יהיה מאושרת ואז גם אדע שאת המנה שלו כל בן אדם הקשור אליי יקבל בכזה בומרנג של החיים רק טיפה של דאון במשקל פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
אנה לעולמי עולמים.