אני קוראת את זה ומזדעדעת..
ליאן, אני כנראה הקוראת הכי ותיקה שלך פה. בכוונה שמתי את המשתמש הזה כדי שאולי תזהי אותי..
התחלתי לקרוא את הבלוג שלך מההתחלה, מהפוסט הראשון.
וכרגע אני מזדעדעת, אולי כי אני לא מצליחה להבין אותך יותר.
אם תכנסי לבלוג שלי תראי שאני מההפרעת אכילה, כבר הבראתי..
לוקח 4 עד 7 שנים להבריא, אבל אני בהתחלת ההבראה.
אני יודעת שלא תאמיני לי, גם אני לא האמנתי ! אבל תקשיבי ותקראי את הכל:
במשך 4 שנים הייתי בולמית, מקיאה כל יום, מגיל 12 וחודש, כדי לרדת במשקל. הייתי מקיאה 7 פעמים ביום. ומה הייתה התוצאה לאחר 4 שנים? 5 קילו. 5 קילו יפיפיים ומדהימים (בציניות כמובן) שהתווספו לי לגוף.
סיפרתי להורים על הבולמיה, והם לקחו אותי לאשפוז יום. 6 שעות 4 ימים בשבוע. שם שמו לי השגחה על האוכל, אסור שירותים שעתיים אחרי ארוחה.. ועוד כל מיני בולשיטים. היו לי שם כל כך הרבה ריבים עם הדיאטנית. היא רצתה לשים לי תרפיט של 1200 קלוריות! מזה 1200 קל'? זה מטוררףף.
אני רגילה ל500 קל' ביום (יום בלי בולמוס), מה 1200?
בגלל שהכריחו אותי שם לאכול וגם הייתה לי השגחה בבית, אז אכלתי לצערי הרב ולא הייתה לי הזדמנות להקיא (במקום כלשהו גם לא רציתי). אכלתי ואכלתי.. והייתה שקילה באשפוז יום. הייתי בטוחה שעליתי. אבל נחשי מה? ירדתי 600 גר' בשבוע! עם תפריט של 1200 כל יום ארוחות מסודרות.
נשמע מצחיק לא? אני גם הייתי בטוחה..
עד שאת נמצאת 5 חודשים באשפוז, ואת מבינה שא' כל, אוכל זה לא הכל בחיים. וב', את יכולה לאכול כל מה שאת רוצה ולרדת במשקל!!!1
כשהוציאו אותי מהשגחות, אכלתי את כל התפריט ושיניתי כמה דברים. משולש פיצה בארוחת ערב, קרואסון קטן בארוחת בוקר.. הייתי משנה..
ונחשי מה? ירדתי עוד! תוך 4 חודשים הגעתי ל46.9 כשהייתי 51.4 .
באכילה בריאה, בלי ספורט בכלל, נהנתי מאוכל.. אני רק מחכה לארוחת ערב, שאני אוכל לאכול פיצה! מה שאני הכי אוהבת בעולם..
אני יודעת שאני יוצאת עם חברים ויהיה משו לנשנש? נוותר על ארוחת 4, נאכל משו שם במקום..
ליאן, הפואנטה של כל זה הייתה שתביני שצומות ו700 קל' ואפילו פחות ביום זו לא הדרך. אני יודעת שאת לא תאמיני, אני הייתי בדיוק כמוך.. ב-ד-י-ו-ק כמוך. השמנתי, שנאתי את הגוף שלי, הפנים התמלאו, הידיים, הגב... הבטןןן שלא לדבר על הבטן שהייתה לי..
ונחשי מה ליאן? עכשיו, אני מידה 36 במכנסיים, גדלתי מידה בחזיה כי התחלתי לאכול נכון ובריא! (D70), יש לי בטן שטוחה, לא לגמרי, אבל כשאני נשכבת רואים צלעות, וכשאני הולכת אני מרגישה את עצמות האגן..
ואני במשקל תקין ליאן!
אני מתחננת בפניך ליאן, הכרתי שם בנות שהדרדרו לאנורקסיה כל כך חזק וזה היה כל כך מזעזע, לא רוצה שעוד בנאדם שיהיה במצב הזה.
מה שאני מציעה לך, זה ללכת לדיאטנית קלינית להפרעות אכילה. היא תבנה לך את התפריט שמתאים לך, ובבקשה ! תתמידי בו שבוע, שבועיים.. ואת תראי שזה עובד ליאן!
אם את מפחדת מההורים פשוט תגידי שאת רוצה תפריט בריא ואורח חיים בריא.. זה לא בעיה להמציא תירוצים.
ליאן בבקשה, תקשיבי לי..
בתור מישי שיודעת, מישי שהייתה שם 4 שנים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הזאתי שבדיאטה.
