אני לא מאמינה על עצמי.
יש לי עכשיו שלוש בלוגים שאני עוקבת אחריהם אבל טכנית יש לי 18 בלוגים.
אין מה לספר, כי הכול ברשימות.
ופה מתחילים חיים חדשים, שאותם מהר מגלים ומהם משתעממים.
לפעמים רוצים למות, ואז לחיות.
אבל בשביל למות צריך לדעת להתגבר על החיים,
כי החיים הם רק מבחן, דבר פשוט שעוזר, לקראת המוות הקרב.
וזה יכול לקרות עכשיו, לקרות ממש כל רגע.
אבל לא נהיה מוכנים.
ואנחנו מתים, עם כל שניה שעוברת,
ובכל זאת לומדים עם כל אחת שכזאת.
אהבה, חברים ומשפחה.
מוכר לכם?
גם לי.
את החיים קשה לשרוד, אבל אנחנו חיים.
עוד מעט 2009 מגיע ו-2008 נגמר.
התחלה חדשה, בה אפשר לממש הכול.
תחיו את החיים, למרות שהם לא מאירים פנים.
מוזמנים לקפוץ ולדבר,
אני פה תמיד בשביל להקשיב.
תגיבו.
לילה טוב.
