נמאס לי להיות מבואסת.
נמאס לי שכל פעם המצב המחורבן הזה.
כל פעם אני חיה על אותו תסריט עם שחקנים שונים
זה כל-כך חמור רק לבקש אהבה אמיתית?
לרוב האנשים שהכרתי כבר היו כמה אהבות והלך להם איתם
ורק לי לא,רק לנופר התימניה המחורבנת אסור שיהיה טוב נכון?!
המצב הזה כבר מייאש,הוא דיי מתסכל אותי.
נמאס לי להיות מזוייפת,או במילים או בהתנהגות.
כל הזמן לחייך מבחוץ ושפתאום אני נפתחת לבנאדם ומספרת לו מה עובר עליי
אז רובם חושבים שאני איזה ילדת פוזה שנכנסת לסרטים מכל דבר,
אבל כוסאמק. לסרט הזה נכנסתי כבר לפני 5 שנים.
והוא לא נגמר.
אני רוצה אותך כאן איתי,שהנשימות שלנו יתאחדו.
אני רוצה אותך שלי,ושהרגשות שלך לא יתאדו.
אני רוצה לעטוף אותך בזרועותיי,בלי לעזוב,
ושהרגש לראש יפסיק כל הזמן לארוב.
אני מצטערת על המצבי רוח השונים שלי ואיך שאני מתייחסת לאנשים,
לא מספיק חרא מצברוח הקנאה תקפה אותי.זה מבאס רצח.
נמאס לי כבר שכל הפוסטים שלי נראים אותו הדבר,
עם אותו הנושא.יעני,מה חדש כבר כוסאמק.
-
היא הילדה שבעצם הכל בשבילי,
היא הילדה שכל פעם כובשת את ליבי,
אני אמורה לחייך כי אנחנו חברות טובות
או לבכות כי אף פעם לא נהיה מחוברות?
היא כבר לא יכולה לשבור לב שבור,
עינייה משקרות שבא כבר לקחת כדור.
דמעות הם המילים שהלב מצליח להסתיר,
שוב פעם שקר,גם אותו להתיר?
-

אני רוצה לומר תודה לכל האנשים שהראו שאכפת להם ממני
ושאלו מה עובר עליי והראו שאני באמת חשובה להם ,
גם אם לא עניתי להם מה עובר עליי,
אני רק רוצה שידעו שאני מעריכה את זה,את כל מה שהם עשו בשבילי.
כי להביא אוזן קשבת בשבילי זה הרבה.
אני מקווה שהרגשות והזיכרונות האלה
יפסיקו לאכול אותי מבפנים.
נב.העברתי את כל הפוסטים לטיוטה.
שיהיה לכולם המשך יום נפלא.