מה קורה בנות???
בגלל שהשארתי אתכן הרבה במתח החלטתי להעלות היום את הפרק :)
וגם בגלל שרוב המנויות הגיבו לי!
תמשיכו כך!
פרק אחד לסיום :)
הפרק הזה מוקדש לג'סי אחותי (התאומה בנפש) שחזרה בקאמבק ענקי!!!!!
נא לא לשכוח לפרק עדיין קוראים ==המריבה האחרונה-הסיוט המתמשך==


כל הכיתה ידעה שאבי ומעיין היו זוג הודות לאשלי
הכיתה הלכה למועדון כדי לחגוג את סוף השנה
מעיין עלתה לבמה לשיר ואבי עלה אחריה
"אוקיי ונעבור לשיר האחרון- 'אני רוצה קצת שקט' שזה תשובה לשיר שלפני" אמר לקהל.
"מה?" מלמלה לעצמה מעיין.
הוא החל לנגן.
בית |
"לפעמים אני טועה, וגם טעיתי לגבייך
אף פעם לא רוצה לחזור על טעויות
את טועה אם את חושבת, שאני חושב עלייך
אז תפסיקי עם הפוזה ומספיק עם השטויות.
לא הלכתי אחרייך, פשוט הייתי באותו כיוון
וגם לא דיברתי עלייך, תראי- שמעת לא ברור
לא רוצה שתחשבי כשאת לא
תעשי כל מה שבא לך, כל אחד לגורלו.
פזמון:
אני רוצה קצת שקט, אחרי כל מה שקרה
אני רוצה לנוח, אבל את חוזרת חזרה
אני רוצה לשכוח, אבל אין לי כוח
לא מוכן לסלוח, נשאר לי רק לברוח
רוצה לצעוק 'הצילו' ולאבד את הנכוון
למה שלא תניחי לי ללכת קצת לישון
בית ||
עוד פעם את מתלוננת, שאת לא נרדמת
כי אני עושה לך סיוטים בלילות
אבל את זה הסיוט הכי גדול פה
לכן תפסיקי כבר לרקום לך חלומות.
אולי יבוא היום וגם אמצא מקום
אוכל למצוא את האחת והיחידה שלי
אולי יבוא היום ויעלמו פתאום
כל הזכרונות ממך, ושקט יהיה לי".
הוא סיים לנגן.
"תודה" ירד מהבמה וחייך למעיין.
"אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה! אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה" הלכה לכיוון הבר.

"נמממ.." מעיין קמה, "יואו איך ישנתי טוב" היא התמתחה.
"איפה אני? מה אני עושה פה? ולמה לעזאזל אני עם פיג'מה של בחור?!" הסתכלה מסביבה ועל עצמה, המקום בכלל לא היה מוכר לה.
"ולמה השיער שלי רטוב?" נגעה בשערה.
"לא! מעיין רק אל תגידי לי ש..."
"בוקר טוב לישנים" נכנס הבחור לחדר "חשבתי שכבר לא תקומי"

"אבי? מה אתה עושה פה?"
"למען האמת זה הבית שלי"
"אז רגע...מה אני עושה פה?!"
"אתמול היית שיכורה אז הבאתי אותך לפה" חייך אליה.
"אני לא מאמינה" נפער פיה, " אתה מנצל בחורות תמימות שמשתכרות ולוקח אותן לבית שלך?! אתה פשוט מגעיל אותי!"
"רגע, תני לי להסביר"
"אני לא צריכה שום הסברים, אתה פשוט מגעיל אותי"
"נו תתני לי להסביר"
"איכס אני לא מאמינה ששכבתי איתך! אחרי שכ"כ נמנעתי מזה שזה יקרה, חתיכת נצלן אחד!" נתנה לו מכה עם הכרית.
"נמנעת?! אתמול זה היה נראה כאילו זה לא"
היא הסתכלה עליו בפרצוף המום.
"מעיין, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. עכשיו אני מסביר לך מההתחלה ואל תתפרצי לדבריי, מובן??!"
"כן" הנהנה בראשה.
"קודם כל, היינו אתמול במסיבה עם כל הכיתה"
"נו אני יודעת..."
"ששש.. אל תתפרצי לדבריי!"קטע אותה. "אז כפי שסיפרתי- אתמול היינו במסיבה והשתכרת..והשתכרת..והשתכרת"
*תחילת פלאשבק*
"אוף, מה אני אעשה בחור המסריח הזה?" מעיין ישבה על הבר.
"היי ברמן, תביא לי___" היא שתתה כוס לאחר כוס, "אחח זה מה שהייתי צריכה" היא המשיכה לשתות.
"היי, מה קורה?" נמרחה על בחור, והוא מצדו ניסה לנצל את המצב.
"היי, אל תגע בה!" אבי הרחיק את מעיין מהבחור הנצלן.
"אבי..." נמרחה עליו, "כל כך התגעגעתי לריח הזה שלך" הריחה לו את הצוואר.
"טוב, מעיין...את שיכורה לגמרי"
"לא..אני לא..בוא נרקוד" סחבה לו את היד לרחבת הריקודים. היא רקדה כמו שיכורה.
"נו אבי, תרקוד איתי" התחננה לפניו.
"מעיין, מספיק.. את שיכורה לגמרי!"
"נוווו..אבי" נמרחה עליו.
"זהו! אני לוקח אותך מכאן!"
"לאן אתה לוקח אותי?" הרימה את גבותיה.
"לבית שלי!"
"אוי אבי מה אתה זומם" הסתכלה עליו בפרצוף זומם. הוא הרים אותה והשעין אותה על כתפיו.
"סוף סוף הגענו לבית שלך" היא סידרה לאבי את הצווארון של החולצה ונצמדה אליו, "אבי, אני אוהבת אותך" היא נישקה אותו.
"תקשיבי מעיין, גם אני אוהב אותך, אבל את כרגע.."
"שששש..." הניחה את אצבעה על שפתיו שישתוק, "אני אוהבת אותך וזה לא משנה כל מה שתגיד עכשיו" נישקה לו את הצוואר.
"לא הצוואר! זה מקום רגיש! כדאי שתתרחקי!" ניסה להרחיק אותה, אבל היא מצדה המשיכה לנשק אותו.
הוא לא יכל לעמוד בזה, הוא המשיך לנשק אותה, היא דחפה אותו לכיוון הארון - עדיין מתנשקת איתו.
הם התהפכו במצב שאבי נשען עליה, הוא המשיך לנשק אותה בתשוקה, יורד למטה לכיוון צווארה.
"רגע..אני לא יכול. את שיכורה! אסור לי לנצל את המצב הזה שאת לא יודעת מה את עושה" הוא התרחק ממנה.
"אני כן יודעת מה אני עושה" אמרה ודחפה אותו על המיטה, היא נשכבה עליו מנשקת אותו ולא נותנת לו לעזוב אותה.
היא ניסתה להוריד ממנו את החולצה.
"לא! מעיין, זהו. עד כאן! די, אני לא יכול יותר... זהו, את באה איתי!" הוא לקח אותה לאמבטיה.
"רגע, מה אתה עושה?" שאלה.
"זה לטובתך בלבד!" אמר והשפריץ עליה מים.
"אבל אבי, אני אוהבת אותך! נמאס לי להעמיד פנים כל הזמן, באמת- אני אוהבת אותך" היא החלה לבכות.
"גם אני, מעייני, גם אני" נאנח, "אבל כשתהיי בעלת דעת נוכל לדבר על זה"
הוא הוציא אותה מהאמבטיה והלביש על הבגדים שהיו לה את הפיג'מה שלו.
"את רוצה שאני אכין לך משהו לשתות?"
"לא, אני רוצה רק מים"
הוא הלך למטבח למקרר "הנה המים שלך" נכנס לחדר אבל מעיין כבר הייתה ישנה במיטתו של אבי.
"מעייני.." ליטף את שערה, "כל כך התגעגעתי אלייך!" הוא נישק את מצחה והלך לישון בסלון על הספה.
*סיום פלאשבק*
"שיט נזכרתי באתמול" חשבה, "איך יכולתי לעשות כזה דבר?! מה הוא יחשוב עליי עכשיו? הרי התוודיתי לפניו שאני אוהבת אותו?!"
"בואי לאכול משהו" הציע לה אחרי שדיבר.
" לא תודה. אני הולכת!" הורידה מעצמה את הפיג'מה שלו ונשארה עם הבגדים של אתמול(שהיו רטובים במקצת). היא פסעה לכיוון הדלת, כדי לצאת.
"לא! את חייבת לי הסבר!" חסם את דרכה.
"אני לא חייבת לך שום דבר!" העיפה אותו מהדלת ובאה לצאת, אך הוא תפס את ידה.
"עוד כמה זמן את מתכוונת להמשיך לפגוע באמיר? הרי בסופו של דבר הוא יגלה את זה!"
"נו אז מה" אמרה באדישות.
"את מתנהגת ברשעות כרגע! הוא נפרד מחברה שלו בשבילך ואת משחקת בו! תחשבי אם זה היה להפך!
אם את היית הקורבן, את פוגעת בו ואת לא יודעת מה יהיה מחיר הנזק, תפסיקי עם זה!"
"זהו סיימת?" שאלה באדישות.
"מעיין, מתי תביני שאני אוהב אותך! ואחרי מה שקרה אתמול אני יודע שהמשכת לאהוב אותי"
" מה אתה רוצה?" נאנחה.
"שנחזור להיות ביחד, והכל יהיה בדיוק כמו פעם- שהיינו שמחים ומאושרים יחדיו"
"די, תפסיק עם זה! אני לא אתן לך לפגוע בי שוב" דחפה אותו ויצאה מהדלת.
"אבל..."
"שום אבל!" קטעה אותו, " אם אתה לא מפסיק עם ההתנהגות שלך, שנה הבאה אני עוזבת את הבי"ס!" אמרה וירדה במדרגות במהירות.
"הוא כבר נמאס, כל כך נמאס" מלמלה לעצמה. היא החלה לחצות את הכביש, כדי לעבור לצד השני של המדרכה, כדי לקחת מונית, שתחזיר אותה היישר לבי"ס".
הוא כל כך מעצבן! כל כך מעצבן" חשבה בעודה חוצה, אך לפתע היא הרגישה חבטה חזקה.
היא שמעה קול ניפוץ של זכוכיות, היא לא ראתה כלום יותר, היא הרגישה כאב חזק בכל הגוף.
"מעיין לאאאאאאאאאאאא!!!" צעק אבי ורץ אליה במהירות.

תודו שזה לא היה צפוי נכון? :)
ועכשיו כולם לצעוק ביחד :"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!"
פרק הבא פרק אחרון תתכוננו טוב טוב :)
והפעם אין ספוילרים למנוים P: (כי זה יהרוס הכל)
תגובות!!!!!
