לצידך תמיד ^_^

היי בננות P:,איך החופש? מקווה שאתן נהנות,אחחחח שמש,ים בריכה,הראש נקי מהלימודים-אני כ"כ מתגעגעת לרגעים האלה..

לצערי אני עובדת 5 ימים בשבוע כל יום מ7 וחצי עד 4 ויומיים בשבוע מ9 עד 6.

המון בנות (ובנים) מחפשות/ים עבודה בחופש הגדול בתירוץ ש"הם רוצים להיות אצמעיים" כלו' לא להיות תלוים בהורים,גם אני זוכרת שהייתי במסע המפרך והקשה שנקרא "הטירוף אחר מציאת עבודה" ולרוב לא מצאתי,התאכזבתי מאוד שלא הצלחתי כלום הייתי מיואשת.

עכשיו-כשאני מנקודת מבט קצת שונה..אני בת 19 עם עבודה קבועה,קשה לי-ואני אגיד לכם את כל האמת..ממש קשה לי ואני כ"כ מצטערת שהייתי תמיד בחיפושים אחרי מציאת עבודה ולא ניצלתי את החופש הגדול באמת כמו שהוא אמור להיות-מהנה.

אני תמיד חושבת לעצמי שכמה חבל שלא ניתן להחזיר את הזמן לאחור..כמה חבל..

אז בקיצור מה שאני מציעה זה שאל תשתגעו ממציאת עבודה ותנצלו את הרגעים האלה..כי הם לא יחזרו על עצמם..תנצלו את זה שאתם/ן עדיין לא בני 18 ועדיין באחריות ההורים...

תהנו :)

קודם כל אני רוצה להקדיש את הפרק לקוראת הכי חמודה שלי פה בבלוג- לשווXP.

היא ממש קוראת לדוגמא! לעולם לא פספסה אף פרק ותמיד הגיבה  על כל הפרקים שלי,תמיד היא מזכירה לי שעבר יותר מדי זמן בין פרק לפרק (דבר שאני שוכחת לעיתים קרובות) אפשר להגיד ש85% בזכותה אתן מקבלות את הפרק!

שירבו קוראות כמוה P:,שוניתוש' i love you!!!!

ונעבור לפרק:

וואו פרק 20...אני אגיד לכן את האמת..כשהייתי בעונה הראשונה ותכננתי את העונה השניה חשבתי לעצמי שיהיו מקסימום 20 פרקים ולא יותר..וחשבתי שהכל יהיה כזה מהר כל ענין הרצח וכל התכנונים האחרים שלי *גבות גבות* ואז לבסוף נוספו עוד רעיונות ועוד עוד ועוד..(אממממ...^^") ועכשיו הסיפור ממש רחוק מלהסתיים וזאת רק ההתחלה,ודווקא כשחשבתי שיגמרו לי הרעיונות המצב התהפך לזה שיש לי יותר מדי רעיונות כרגע (בלי עין רעה טפו טפו טפו-חחחח השבוע הזה הוא שבוע השראה שחבל על הזמן..אני חייבת לנצל אותו)

בקיצור:אני חייבת לכתוווווווווווווווווווווווווב!!!!

ד"א לכל מי שיש רעיונות/הצעות/הערות/הארות אני אשמח לקרוא אותם..אתן מוזמנות לשלוח לי כל סוג של רעיון אפילו הכי מטומטם שאתן יכולות לחשוב..אפילו אם תחשבו שלא..זה יעזור לי מאוד...

פרק 20 (וואו הייתן מאמינות שכתבתי 70 פרקים?! 0.0)

"אלכס" פנתה אליו "אתה רוצה להסביר לי מה זה בדיוק?!"

הוא חטף את המכתב מידה "אין לי מושג מאיפה זה הגיע!"

"חשבתי שאמרת שאני החברה הראשונה שלך" לגלגה עליו

"את באמת החברה הראשונה שלי!!!!"

"לפי זה" הרימה את המעטפה ,זה לא נראה ככה.."

"מעיין! אלכס! שקט!" צעקה המורה

"חשבתי שאין ביננו שקרים" הסתכלה עליו בכעס

אמיר ואבי הביטו בהם מחויכים

"אבל מעיין,באמת אין ביננו שקרים!.."

היא התעלה ממנו ,המורה אני יכולה לצאת? נגמר לי האויר.."

"תצאי,אבל תחזרי מהר..."

היא יצאה במהירות מהכיתה "איך פתאום הכל קורה לי?" חשבה "נמאס לי כבר מכל ענין הרגשות האלה!!"

"מעיין" אמר בקול חלש

"מה אתה עושה כאן? יש שיעור!"

"אני נשבע לך שלעולם לא שיקרתי לך ולעולם גם לא אשקר לך,בבקשה תאמיני לי"

"אני לא יודעת" הפנתה את פניה

"איך את רוצה שאוכיח לך? תגידי כל מה שאת רוצה!" אמר בטון מיואש

"רק תגיד לי מי זאת נועה ומה הקשר שלך אליה?"

"אין לי מושג! נשבע לך שאין לי מושג!"

"אתה יודע מה? תשרוף את המכתב הזה.."

"טוב" משך בכתפיו "זה הכל?"

"אתה יודע מה? לא,תן לי אותו אני אדאג לזה.."

"בואי נכנס לכיתה ותקחי אותו,לא אכפת לי מה תעשי איתו"תשרפי אותו,תגזרי אותו,תגרסי אותו לחתיכות-במילא זה לא שלי.."

"אוקיי" הושיטה לו את היד כדי שיוכל למשוך אותה "בוא נכנס"

הם נכנסו לכיתה והתיישבו,לאחר מכן אלכס הביא לה את המעטפה

היא פתחה אותה והחלה לקרוא,לפתע-אחרי שכל ההסטריה עברה,היא קלטה שהכתב נורא מוכר לה...רק עכשיו היא קלטה את זה..זה הכתב של..

"למה את שוב קוראת את זה? לא סיכמנו שתישרפי את זה?"

"כן אבל פתאום הכתב נראה מאוד מוכר לי..אה,לא,לא משנה עזוב זה כנראה סתם הדמיון שלי..אל תדאג בהפסקה אני אדאג להעלים אותו..כאילו שמעולם הוא לא היה קיים.."

==מאוחר יותר בזמן ההפסקה==

"אמיר אני יכולה לדבר איתך?" שאלה מעיין

"אממ..זה יהיה מהר? פשוט..תומר מחכה לי.." אמר בקול לחוץ

"תומר? למה לעזאזל תומר מחכה לך?"

"לא משנה סיפור ארוך.." גלגל את עיניו

"אני בכל זאת רוצה לשמוע.." נזפה בו

"טוב נו,זוכרת את ההצפה שהייתה בשירותים?"

"כן..ו.."

"טוב,אז תומר האשים אותי שאני האחראי,סירבתי לעונש שהוא נתן לי וכ"עונש חמור" יותר הוא מינה אותי ל"עוזר האישי שלו"-את מאמינה שההורים שלי מסכימים לכל זה?!"

"מה?! איך ההורים שלך משתפים איתו פעולה?!"

"בטח הוא שטף להם את המוח..לא משנה זה כבר סיפור אחר" אמר "אז על מה רצית לדבר איתי?"

"על זה" הראתה לו את המעטפה והוא החוויר

"כן..מה עם זה?!"

"אתה יודע מה זה?" חקרה אותו

"כן,זה מעטפה.."

"ומה הקשר שלך למעטפה הזאת?..." המשיכה לשאול

"קשר?! אליי? אין לי שום קשר!"

"הוי אמיר,תפסיק לעשות את עצמך! אולי אני לא חכמה אבל אני מספיק חכמה כדי לראות  שזה הכתב יד של אבי" הגבירה את קולה "עכשיו,כל מה שאני רוצה לדעת זה-למה שיתפת איתו פעולה? למה לקחת בכלל חלק בדבר הטיפשי הזה?" ניערה את המעטפה

"אמממ..תומר באמת מחכה לי..." העביר את משקלו מרגל לרגל

"אמיר! תומר ממש ממש לא מענין אותי עכשיו! מה שכן מענין אותי זה רק לדעת למה!!!"

"בסדר אני אגיד לך למה" השפיל את עיניו "את נפרדת ממני בטענה שאת רוצה להשקיע בלימודים השנה, ובמקום זה את יוצאת...איתו" פזל עיניו לאלכס "ואני עדיין אוהב אותך וגם אבי-שנינו מספיק אוהבים אותך ומוכנים לעשות ה-כ-ל"

"אמיר" הסתכלה עליו בגועל "אני לא מאמינה שזה אתה...אתה ואבי הדפוק הזה! קשה לכם לראות אותי מאושרת פעם אחת?!" צעקה "אתה יודע מה?הלוואי שתומר יתעלל בך! אני שונאת אותך אמיר,שונאת אותך!" אמרה ויצאה מהכיתה

"אמיר.." אלכס קרא בשמו והתקדם לקראתו "חברה שלי יצאה כרגע מ-א-ו-ד עצבנית מהכיתה...אני לא רוצה שתתקרב אליה שוב,מובן?!"

"אחרת מה?" התגרה בו

"אל תתעסק איתי אמירוש' ,אתה לא מכיר אותי ולא יודע למה אני מסוגל.."

"אוי אני ממש מפחד" לגלג עליו

"אתה יכול להמשיך לזלזל,אבל אני מזכיר לך א-ל ת-ת-ק-ר-ב  א-ל-י-ה" תפס בצווארון חולצתו "אה ודרך אגב המכתב שכתבת ממש פאטתי"!

"סליחה שאיחרתי" התנשף אמיר "התעכבתי בכיתה.."

"התעכבת בכיתה אה? אחרי סיום יום הלימודים תנקה את כל האולם ספורט" אמר בקול רגוע

"אבל..אבל..אבל זה לא פייר! למה דווקא אני..האולם ספורט ענק! אני לא יכול לנקות אותו!"

"כי אני אוהב להתעלל בך,זה למה" צחק צחוק מרושע

"!@#$%^.. "מלמל אמיר לעצמו

"אמרת משהו?" הסתובב אליו

"לא תומר,לא אמרתי כלום" אמר בחריקת שיניים

"אני מאוד מקווה שלא..אה,ובשבילך אני לא תומר-אני המשגיח"

"בסדר אדוני המשגיח.." גלגל את עיניו

"ועכשיו תכנס לכיתה,אני מצפה לך לאחר סיום יום הלימודים.." שילב את ידיו

"אוקיי" אמר אמיר והלך מהמקום מושפל "לעזאזל! שום דבר לא מסתדר לי היום!" חשב

"ים,ים! את חייבת להקשיב!!! את לא יודעת מה שמעתי!" קפצה ליאור נלהבת

"מה שמעת? מה שמעת?" ים הצטרפה להתלהבותה,כמובן 2 הרכלניות הגדולות בכיתה

"שמעתי ש.." ליאור החלה לשפוך לאוזני ים את כל הרכילות העסיסית ששמעה

תהילה ישבה על מיטתה משועממת,תוחבת את האוזניות לאוזן עמוק יותר כדי לא לשמוע אותן

"די נו באמת?!" ים צרחה בהתלהבות

"כן,כן זה נכון מה שאמרתי לך-חן מכיתה י"א היא ממש סתומה מושלמת!"

תהילה הרגישה שהיא לא יכולה לסבול את זה יותר,היא לא הייתה מסוגלת לשמוע את כל המילים הנוראיות האלה "אולי די?!?!?!" התפרצה לשיחתן

הן הפסיקו את צחוקן והסתכלו אליה באחד "סליחה?" ים הרימה גבה

"אתן לא חושבות שנמאס לי כבר?! כל היום לשמוע אתכן מרכלות כמו 2 נשים זקנות,אתן ממש פאטתיות! תפסיקו כבר לרכל! אתן לא קולטות שאתן גורמות נזק?! פעם אחת שמעתן על המושג "לשון הרע"?!-כי אני ממש בטוחה שלא!" זעמה תהילה

"סליחה,תזכירי לי רק-מי את?!"

"אני תהילה-אם אפשר לקרוא לזה "חברה לכיתה שלכן"-אני לא בטוחה ש"חברה" כי כנראה גם עליי ריכלתן.."

"אז תני לי להודיע לך – ואני אומר את זה בצורה יפה – צאי לנו מהוריד מאמי כי אני ירכל כמה שבא לי ולך אין שום זכות ,דוסה שכמותך, להגיד לי מה לומר או לא לומר!!!!" הזדעמה

"תהילה תשתלטי על עצמך! תהילה תשתלטי על עצמך!!" מלמלה לעצמה ואיגרפה את ידיה

"אחרת מה?" אמרה ליאור בלגלוג

" תהילה תשתלטי על עצמך!!! תהילה תשתלטי על עצמך!!!" המשיכה למלמל "אני לא אגרר איתכן למריבות מטופשות...אני לא ארד עד כדי כך לרמה שלכן.." לבסוף ענתה להן

"בואי ים",אמרה ליאור והתקרבה אל הדלת ,בואי נסתלק מפה לפני שהדוסה תתפרץ עלינו ותזרוק עלינו את אחת החצאיות שלה..."

ים וליאור צחקקו ויצאו מהחדר

"אוי ה'! תן לי בבקשה כוח להתמודד!!!!!" הרימה את פניה וידיה לשמים

"איך אני שונא את התומר הזה!!!! הלוואי ש@#$!%^&" מלמל אמיר בעודו שוטף את הרצפה

לאחר כמה דק תומר נכנס "אני רואה שעשית פה עבודה יפה" הסתכל בקפדנות לעבר האולם

"עכשיו אפשר ללכת?" ניגב את הזיעה שנטפה ממצחו

"לא,עדיין לא-אני רואה שפספסת את החלק הזה.."

"איזה חלק?" שאל מבולבל

"הזה.." בעט בפח אשפה,הפח התגלגל וכל הלכלוכים התפזרו ברצפה,אמיר שלח אליו מבט זועם "עכשיו תנקה את זה! אני חוזר עוד 10 דק' ואני רוצה לראות שהכל יהיה מסודר!"

,א-נ-י ש-ו-נ-א  א-ו-ת-ווווווווווווו!!!!" צווח צווחה מחרישת אוזניים

"הי מה זה?" עדי רצה ללוקר שלה

"מה זה מה?" שאלה מישל

"זה" הסירה מעטפה שהייתה דבוקה ללוקר שלה "לעדי" הקריאה

"עדי,

אני יודע שהמכתב הזה קצת יפתיע אותך אבל אני חייב לומר לך את זה..אני ממש מחבב אותך ובשיעורים אני לא מפסיק להסתכל עלייך.

אני רוצה לומר לך שאת בחורה מאוד מיוחדת ונחמדה וכיף מאוד להיות בחברתך ולשוחח איתך...

אני בחור מאוד ביישן ולכן לא אחשוף את זהותי...אולי תנחשי את?

עד הפעם הבאה,

הבחור הביישן :) "

ונעבור לפינה הקבועה שלנו-שלושת השירים שעשו לי את השבוע:(ואני מתחברת אליהם מאוד כרגע)

1) אדם למברט-

2) סימפל פלאן-

3) סימפל פלאן 2-

יאללה אז שלא תתלוננו שהפרקים לא ארוכים :S