לכיתה ככה?"
"אני לא נכנסת לכיתה עד שאני לא מתקנת את זה!" שילבה את ידיה בכעס
"אבל את חייבת להכנס! אם לא תגיעי המורה תשלח מישהו שיחפש אותך ואח"כ יענישו אותך..."
"איך אני יכנס ככה לכיתה?" הצביעה על שיערה "מה יחשבו עליי?"
"אז תסתירי את זה עם כובע או מטפחת .." הציעה מישל
"וחוץ מזה אשלי,שנה שעברה במסיבה של מעיין את חבשת פאה שחורה...אז מקסימום תגידי שזה הפאה..."
"אוף!" רקעה ברגליה

"היי אלכס" עברה ליידו והתיישבה מאחוריו
"היי מישל.."
"שים לב לפאקצה שעכשיו תכנס"
אשלי נכנסה ומטפחת על ראשה,היא הסתכלה בחשדנות לכל הכוונים ולבסוף התיישבה במקומה
"נו..מה עם אשלי?" שאל
"חכה בסבלנות...תכף תבין.."
"בוקר טוב תלמידים" נכנסה המורה לכיתה "היום הלימודים מתנהלים כרגיל ומסתיימים ב16:00 ה.." המורה הפסיקה את דבריה כי קלטה משהו שמציק לעין "אשלי" פנתה אליה "את מכירה את החוקים,וידוע שבתקנון רשום שלתלמידים אסור לחבוש כובע/מטפחת בזמן השיעור,אני מבקשת שתורידי את המטפחת מראשך..."
"אבל.."
"בלי ויכוחים! תורידי את המטפחת מיד לפני שאנירושמת לך אזהרה..."
אשלי הסתכלה על המורה בהיסוס בפרצוף של -תרחמי-עליי-בבקשה!!!
"לחכות עוד הרבה?! אני רוצה להתחיל את השיעור!" כעסה המורה
אשלי הורידה את המטפחת לאט לאט..מחכה לתגובות מצד הכיתה
"מי שעשה את זה לבת דודה שלי גאון! אני מעריץ שלו!" לחש למישל
"היא בת דודה שלך??!" שאלה בבלבול
"כן,למה?"
"למה לא אמרת קודם?"
"אני מעדיף לא לשייך אותה למשפחה שלי..היא יותר מדי קרציה.."
"בזה אתה צודק בהחלט! אתה בכלל לא דומה לה.."
"מעניין אותי לדעת מיעשה את זה..." התעניין אלכס
"אמממ..למען האמת זאת אני...אני רוצה לעוף מפה ולחזור לבי"ס הקודם שלי ואשלי היא הקרבן הראשון שלי.."
"גדול! אני תומך בך בכל מה שתרצי..אם תצטרכי עזרה אני כאן..."
"אני עוד אזכור את זה" צחקקה בשקט
אלכס משך בכתפיו
"אתה יודע שיש עוד אחת כמונו ששונאת את שלי?"
"באמת? מי?"
"זאת שבכסא הראשון" הצביעה על מעיין "נדמה לי שקוראים לה מעיין שם טוב"
"היא נראית דווקא אחלה" מלמל
"הבנתי ששנה שעברב היא ממש התעללה באשלי,צבעה לה את החדר לשחור,עיצבנה אותה ובמיוחד ירדה עליה הרבה.."
"היא נראית טוב" מלמל לעצמו עדיין בוהה בה
"אלכס!" דחפה אותו "אתה מקשיב בכלל למה שאני מדברת איתך?"
"כן..כן..שחור..הבנתי!" המשיך לבהות במעיין
"אוף אתה מעצבן!" נשענה לאחור

==בהפסקה לאחר השיעור==
"איי!" מעיין התנגשה במישהו ונפלה על הרצפה,היא נעמדה על רגליה וראתה שזאת בת "תסתכלי לאן שאת הולכת מטומטמת!"
"אוי סליחה לא ראיתי אותך.."
"כמובן! אשלי..זה שצבעת את השיער לשחור לא אומר שנכנס לך שכל למוח הפצפון שלך כי בלונדינית תמיד תשאר בלונדינית ואת תשארי תמיד טיפשה כמו שאת.."
"אויש מעיין תסתמי!"
"אדיוטית!" דחפה אותה והלכה
"אני יכולה להשבע שזאתמעיין שצבעה לי את השיער"מלמלה לעצמה "אני עוד אנקום..."

עדי ומעיין התיישבו בקפיטריה לאכול,עדי דיברה עם מעיין ובשלב מסוים היא הרגישה שהיא לא מקשיבה לה
"מעיין! מעיין!" עדי שמה לב שמעיין בוהה במשך הרבה זמן והחליטה לנער אותה קצת בשביל שתתעורר
"מה? מה?" הניחה את המזלג שפיה על השולחן
"את לא מקשיבה!"
"מצטערת..פשוט..תסתכלי עליו.." הצביעה לכוון אלכס שישב כמה שולחנות ליד
"מה איתו?"
"הוא יושב לבד המסכן..אני אלך לארח לו חברה.."
"קודם אבי אח"כ אמיר ועכשיו אלכס?! לא מצאת מישהו אחר להתאהב בו?! אולי מישהו שהשם שלו לא מתחיל ב-א' ?"
"אל תהיי מגוחכת...זאת לא התאהבות זה רק הדלקות..שזה משהו שונה לגמרי
"אהא מה שתגידי.."עדי גלגלה את עיניה
"הלכתי..רוצה לבוא? תבואי! אבל עדיף שלא.." קמה ממקומה,לקחה את המגש והתקדמה לכוון שולחנו של אלכס
"היי" עמדה ליידו
"היי" ענה לה
"אלכס נכון?"
"כן...ואת מעיין?"
"כן..איך ידעת?"
"שמעתי עלייך הרבה מבת דודה שלי.."
"בת דודה שלך?" שאלה בחוסר הבנה מחכה לתשובה מאיפה לעזאזל בת דודה של החתיך שיושב לידה מכירה אותה?!
"אה סליחה! איפה הנימוסים שלי..רוצה לשבת?" הזיז את הכסא שלידו
"אם זה לא מפריע לך..פשוט הקפיטריה מלאה ולא מצאתי מקום לשבת.." התממה מעיין
"זה בסדר..שבי"
"תודה" התיישבה מולו "מי זאת בכלל 'הבת -דודה שלך' ?"
"אשלי.."
"מה? היא בת דודה שלך? אין מצב!" ההלם הכה אותה
"כן..והבנתי שדי התעללת בה בשנה שעברה" צחקק
"אמממ..כן בערך..טוב אני חייבת לזוז" מעיין ניסתה להתחמק
איך לעזאזל היא נדלקה על בן-דוד של אשלי,האם הוא גם שטחי כמוה?
"לא זה בסדר תשבי" תפס את ידה ושניהם הסתכלו זה על זו "זה בסדר..גם אני שונא את אשלי" חייך אליה
"מה באמת?" חזרה לשבת בכסאה
"כן..היא כזאת שטחית וחומרית כל מה שמעניין אותה זה "הלק שלה" "השיער שלה" וכל מה שקשור למראה החיצוני שלה" אמר בגועל "אני מעדיף לא לשייך את הילדה המפגרת הזאת למשפחה שלי...ובכלל איך היא בכיתה יב'? הרי היא כזאת טיפשה..."
"אני מסכימה עם כל מילה שאמרת" גחחה "וואו..סוף-סוף מישהו שמבין אותי ולא הולך אחרי התחת שלה כמו שאר הכיתה.."
"את יודעת,אני די מעריץ אותך על מה שעוללת לה ..." נגע בידה ומבטיהם נפגשו שוב
היא הסתכלה אל תוך עיניו הירוקות ולא יכלה להפנות את מבטה,היא יכלה להסתכל עליו כל היום בלי הפסקה,המבט,המגע הרך הכל מזכיר לה את..
"אני מצטערת אני חייבת ללכת" קמה מכסאה פתאום
"רגע חכי!" גם הוא קם "חשבתי..שאולי נוכל לבלות ביחד מתישהו..כלומר אם את רוצה.."
"אני אשמח" חייכה אליו והלכה

"יש! יש!" קפצה משמחה לאחר שהתרחקה ממנו
"היי אלכס" מישל התיישבה ליידו
"היי" ענה לה עדיין מסתכל על מעיין
"נדלקת עליה אה?"
"צה זה ענינך בכלל?! וחוץ מזה אנחנו רק יומיים מכירים אז..למה בכלל את מתערבת לי בחיים?!"
"נדלקת עליה קשה" הסתכלה עליו בחיוך
אלכס התעלם ממנה "מה איתך? מצאת מישהו?"
"עם כל המפונקים הלה פה?! תעשה לי טובה,הבנים פה גורמים לי בחילה"
"צודקת לגמרי! את צריכה לראות איזה שותפים לחדר יש לי.." גלגל את עיניו
"מי אלה?" התעניינה
"רועי ושלומי,נשבע לך בחיים לא ראיתי כזה טמטום...אבי,השותף השלישי עוד בסדר..."
"כיף לך,אתה צריך לראות איזה שותפות יש לי: נוגה המושפעת,יסמין הפאקצה ובראשם עומדת בת-דודה שלך המפגרת הזאת..אתה מבין כמה אני סובלת?!"
"אני בהחלט מבין אותך מישל,במקומך כבר מזמן הייתי עובר חדר..."
"חכה בסבלנות...אני הולכת לעשות לאשלי טרור ואז אני יעבור חדר...מה שהבנתי זה שבחדר של מעיין יש רק 2 מיטות ואנחנו 4,אז אני יבקש העברה.."
"תנחומיי.."
"יאללה בוא כבר הצלצול צלצל לפני 2 דק'!!" הקימה אותו "נו קום כבר!!!" משכה אותו לאחר שראתה שהתיישב חזה,הוא גיחח קלות ממשיך להתגרות בה
"קווווווווווווום!!!!" ניסתה למשוך אותו אך היא איבדה את שיווי המשקל ונפלה אחורה
"איי!!" צעקה מכאבים ואלכס המשיך לצחוק
"תזהרי קצת! תשימי לב לאן שאת הולכת!"
"חתיכת אדיוט! אתה לא רואה שנפלתי?" צעקה עליו
"אני מצטער,בואי אני יעזור לך לקום" נתן לה את ידו
"תודה" אמרה אחרי שקמה
"היי,את בכיתה שלי לא?" שאל אותה
"איזה כיתה אתה?"
"יב" ענה לה "את החדשה נו..שכחתי את שמך"
"מישל" חייכה אליו
"אבי" חייך אליה חזרה
ידיהם עדיין החזיקו זה בזו,כמישל שמה לב לכך היא התנתקה מידו וניקתה את חצאית הבי"ס
"אתה בא להכנס לכיתה? הצלצול כבר צלצל לפני 5 דקות"
"כן,בואי"
הם הלכו ומישל הסתובבה להוציא לאלכס לשון
אלכס גיחך בתגובה וגם כן הוא קם ללכת לשיעור
כל מהלך השיעוא מעיין ישבה משועממת,כידוע בימים הראשונים חוזרים על החומר שנלמד בשנה שעברה
היא הוציאה דף ממחברתה והתחילה לשרבט
"אני רואה שאת ממש אוהבת את השם שלי.." קטע את מחשבותיה
"אלכס!" היא נבהלה וקימטה את הדף "אה זה..." גירדה בראשה "זה... אממממ לא קשור אלייך,פשוט יש לי חברה שקוראים לה אלכס ונורא התגעגעתי אליה,אז חשבתי.."
"טוב בסדר,אני סתם צוחק" קטע אותה "מה דעתך על יום שישי?"
"מה יש ביום שישי?"
"אני ואת נצא...או שכבר שכחת?"
"לא לא,יום שישי מושלם!" חייכה
"מעולה! טוב אז אני יאסוף אותך ב19:00"
"אוקיי"
"אלכס,אתה מתכוון להשאר ולפטפט שם או לצאת לשירותים?!" שאלה המורה
"אז יופי.." חייך אליה ויצא מהכיתה
כשאלכס חזר לכיתה הוא קרץ לה והיא קרצה לו בחזרה
היא לא הצליחה להתאפק,היא רצתה לצחוק מהמצב המגוחך הזה ואכן היא צחקה
"מעיין,יש משהו שאת רוצה לחלוק איתנו?" שאלה המורה
"לא המורה,סליחה" אמרה וגיחחה לעצמה בשקט
"שזה לא יחזור על עצמו..פעם הבאה תקבלי אזהרה"
"כן המורה"
"אשלי,מה את מחזיקה שם?" שאלה המורה
"מראה,למה?" שאלה בתמימות
"תביאי לי את המראה בבקשה,היא מוחרמת עד להודעה חדשה!"
"אבל המורה! תראי את השיער שלי!!"
"לא מענין אותי,המראה עכשיו אליי!"
"אוף! שום דבר לא הולך לי בזמן האחרון!" אמרה אשלי וקמה להביא למורה את המראה
"שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני מחרימה לך משהו,ברור?!"
"כן.."
"יופי! עוד משיהו רוצה להתעסק איתי?!" שאלה את הכיתה "בסה"כ אנחנו ביום השני של הלימודים וכבר יש החרמות,אני לא מבינה לא קראתם את התקנון?"
"את מי זה מענין בכלל?!" ענה שלומי "לא" ענו הכיתה
"לפני שאתם נכנסים לכיתה בפעם הראשונה יש חובה לקרוא את התקנון,לא קראתם אותו?!"
"המורה הוא ארוך מדי"
"אין בעיה,מחר בשיעור הראשון נעבור על התקנון ביחד"
"אוף!" "לא!" נשמעו אנחות בכיתה
"בלי ויכוחים! אתם חושבים שלי זה לא מזיק?! אני מפסידה שיעור אבל אתם צריכים לדעת,אז תגידו תודה שאני יקרא לכם אותו במקום פשוט לתת לכם אותו כדי שתקראו"
==הצלצול נשמע==
"הפסקה גדולה!!!!" צעק שלומי וקם מכסאו וכך גם כל השאר
"מעיין רגע!" אבי קרא לה והיא הסתובבה
"מה קרה הפעם?!"
"כלום,פשוט שכחתי להודיע לך שמחר יש הופעה בערב,אז מחר בבוקר צריך לעשות חזרה ובערב ישר להופעה"
"מה? אתה לא רציני!! מחר יום שישי,אנחנו אף פעם לא עושים חזרות ביום שישי!"
"מה אני יעשה?! בעל המקום הודיע לי רק היום בבוקר"
"אז אי אפשר לטל או משהו? אני ממש עסוקה מחר!"
"מעיין,זאת הופעה ראשונה שלנו השנה,הרבה זמן כבר לא הופענו"
"טוב בסדר,מחר מתי ההופעה?" שאלה
"ב19:00"
"אבל קבעתי.." נפלט לה "לא משנה...אני יבוא.."
"מחר החזרה בדיוק אחרי סיום הלימודים,לא לאחר!"
"טוב,טוב בסדר.." גלגלה את עיניה ויצאה מהכיתה
"אממממ...אלכס"
"מעיין!"
"רק רציתי להודיע לך על דחיית הפגישה שלנו.." גירדה בראשה
"למה?!"
"מחר הלהקה צריכה להופיע אז.."
"איזה להקה?" קטע אותה
"הלהקה שלי"
"יש לך להקה?!" שאל בהתלהבות
"כן,למה?"
"מגניב,אז אין לי שום בעיה,אם את רוצה נלך ביחד להופעה ואח"כ נלך לאכול משהו..."
"חחח טוב,אם אתה רוצה להשתעמם.."
"אני יבוא.."
==למחר לאחר סיום הלימודים==
"נו..איפה היא כבר?" שאל אבי
"היא מאחרת כבר ב10 דקות" הסתכלה אשלי על השעון
"היי! מצטערת על האיחור פשוט.."
"מה הוא עושה כאן?!" קטע אותה אבי והצביע על אלכס
"מה זאת אומרת? הוא בא לראות את החזרה"
"באיזה רשות את מכניסה אותו לפה מבלי להתייעץ איתנו קודם?"
"סליחה,אני..מפריע?" שאל אלכס
"לא,לא,לא!" אמרה מעיין
"אז זהו שאתה כן מפריע זאת חזרה פרטית..אתה מוזמן ללכת"
"אם אלכס הולך אז גם אני הולכת!" כעסה מעיין

בקרוב ספוילרים למנוים :)
והפעם אל תדאגו פרק 6 כבר כתוב D:
