נוסטלגית (ע"ר)

כבר שכחתי מה זה פרפרים בבטן

חלומות למינהם

ומגע שמרגש

נחמד להרגיש בכם בין הריון והנקה פעם בכמה שנים

אנא השארו איתי כמה שאפשר

בלי מחזור

ובלי עוד הריון

ובלי יותר מידי הנקה

בדיוק במינון הנכון

התגעגתי אליכם הורמונים יקרים!

ברוך שובכם!

בא לי לבכות ואני לא הכי יודעת למה.

קשה לי להיות מאורגנת, מסודרת. שוב ושוב נקלעת ללחץ בבוקר כי אני לא מאורגנת לפני.

בעלי התחיל עבודה חדשה והנה חשבתי שזו הזדמנות נהדרת להתחיל דף חדש, לגהץ לו חולצות, להכין לחם באופה לחם בזמן כדי להכין לו סנדויצ'ים לעבודה לארוחת בוקר. ושהילדים יהיו פחות או יותר מאורגנים בשבע וחצי רבע לשמונה כדי שהבוקר יתנהל בזמן והוא יוכל להגיע לעבודה בזמן.

ואתמול היה יום מאורגן ושמחתי שהכל הלך חלק. היה לו חולצה מגוהצת והבכור התעורר במצב רוח טוב ברבע לשבע והחליט להתלבש לבד, שזה דבר נדיר בפני עצמו ותוך כמה דקות היה לבוש למעט גרביים. נדיר.

והנה היום, ההפך הגמור. ואני חושבת שאני יודעת למה. גם כי קשה לי עם הקביעות, עם השיגרה שכל יום צריך להכין ולהתארגן כדי שיהיה בוקר חלק. הרי אתמול היה אחד כזה, אז מה לא ברור שגם היום יהיה? לא! צריך להתארגן מזה בלילה.

ובלילה? איפה הייתי? נסעתי למדריכה של ההתנסות הקצרה האחרונה כדי לחתום על דף ההערכה של ההתנסות. והיא ביאסה אותי לגמריי.

קודם כל היא עשתה טעות שלא החתימה אותי על הדף ההערכה שסיימתי את ההתנסות ואני הייתי צריכה לשלם על הטעות הזו ולנסוע בשתי אוטבוסים ואז הדף ההערכה היה נראה אחרת, קצת פחות טוב ממה שהיא אמרה לי בע"פ בשיחת סיכום איתי בסיום ההתנסות

וקשה לי לשמוע ביקורת, כמה שאני איטית ולא יודעת מה. אז כן אני אמפטית ונחמדה למטופלים.

אבל גאד דאמט למה היא לא אמרה לי ככה בסיום? אמרה שהיה טוב והשתפרתי ושאני רק צריכה ליזום יותר.

וכששאלתי אותה למה היא נתנה לי הרבה 4 כשהציון 5 הוא הכי גבוה בקריטריונים. היא אומרת: גם 4 זה טוב. למה רק לי יש את כל המדריכות המבאסות האלה??

והכי גרוע- " את יודעת שיכלתי לפסול לך את ההתנסות" "מה??"

"כן אתמול ישבתי אצל הרכזת ויכלתי לפסול לך את ההתנסות על זה שעברת על החסיון הרפואי של המטופלת ההיא, חברת הילדות שלך, שעברה X ושמעתי אותך מדברת עם מישהו על זה בטלפון.... אבל לא עשתי את זה"

הייתי בהלם. עברתי ממש טראומה במהלך ההתנסות כשפגשתי חברת ילדות שם, שלכאורה הראתה שהכל בסדר וילדה תאומים קיסרי, ומתברר שבסוף עברה גם איזו פרצודרה מתוסבכת שהותירה אותה ללא רחם, וזה אחרי שהיה לה ילד שחולה במחלה קשה ונפטר בגיל צעיר. היתי כ"כ מוזעזת שהייתי חייבת לשתף מישהו, אז סיפרתי לבעלי שלא מכיר אותה ולא את השם שלה. וכשמהשפחה שלי סיפרה לי שהיא ילדה שיחקתי אותה שלא ראיתי אותה בכלל ואיזה יופי ומזל טוב. החברה גם לא רצתה שאדע על הסיבוך וסיפרה לי רק על לידת התאומים בקיסרי. אז גם לה שיחקתי אותה עם חיוך רחב כל פעם שביקרתי אותה ביולדות. ואז היא אומרת לי, המדריכה שעברתי על החוק... ושהיא בכלל יכלה להכשיל אותי, תודה רבה.

פשוט מרגישה שצריכה לברך ברוך שפטרני מבי"ס לסיעוד זה. כמעט בכיתי אתמול בלילה. אז פלא שהיה לי בוקר שכזה?

קשה להיות שלמה עם עצמי, על אף החסרונות שלי. יש לי יתרונות. אני צריכה לקחת את הבאסה הזו כדי ללמוד כדי להצליח בממשלתי וכ"כ קשה לי לתפקד היום מהבאסה הזו.

אוף אוף אוף.

יום שכזה. מקווה שאאסוף את עצמי וזה יעבור לי.

הזמן קצר והמלאכה מרובה

והפועלים עצלים...

צ'או