כל מה שרציתי להגיד ולעולם לא אמרתי:
הפעם הראשונה שהבאמת הכרתי אותך היה באותו יום שדיברנו את כל המשמרת משני צדדי הדלת,
הפעם הראשונה שהסתכלתי והבנתי שאתה צריך להיות לצידי הייתה כשחייכת לי כשנפגשנו שנית,
הפעם הראשונה שעברו לי פרפרים בבטן הייתה כשנפגשנו דייט ראשון בגילו ושוב הוכחת שאתה תהיה אהבת חיי.
איתך הפעם הראשונה שהרגשתי שאני עושה הכל נכון,שהבנתי את הטעיות שלי לבד,
שהסתכלתי למישהו בעיניים וראיתי אדם שיבין אותי כי חווה צער כמו שלי.
אם רק הייתי יודעת שזה ייגמר כולכך מהר אולי הייתי עושה הכל אחרת,
לא הייתי יוצאת 4 פעמים בשבוע עם חברות,שותה ומשתוללת,
הייתי מבינה שאפילו שרק לפני חודש יצאתי מקשר של 4 שנים ורציתי חופש לא הייתי צריכה לחפש אותו כך,
הייתי משקיעה בנו יותר,הייתי מראה לך כמה שאני מאושרת לידך,שאני מרגישה שאתה החצי השני שלי.
שאתה הרמת אותי בשבועיים שלוש ספורים כמו שלא הורמתי בחיים,אתה הרוח במפרשים שלי.
שהשקט שלי,שזה שאני לא רודפת אותך ואחרייך,שזה שאני מנסה להיות חזקה זה הצרחה הכי גדולה שבי,הכאב ששורף לי את הנשמה.
הייתי אומרת לך שאני אשנה הכל,שאני אהיה הרוח במפרשים שלך גם,אהיה הכתף שלך,היד שמחלצת,החברה הכי טובה,
זאת שתחייך לך בסוף כל יום ובתחילתו,זאת שתשמח שלהיות שלך ורק שלך,זאת שתתאהב בך כל יום מחדש,
זאת שתבנה לך בית ומשפחה,תהיה האישה של חייך,
כי אני כולכך רוצה להיות לצידך שאני רוצה לשפר את עצמי למענך,כי נתת לי לראות שהדרדרתי ואתה יודע עד כמה למעלה אני יכולה להיות,
אהיה שלך לנצח.
אני מאוהבת בך,טיפש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
