הייD:
שוב אני.
חח
וואי אני לא יכולה לישון! רציני!
זה פשוט נורא כל הנדודי שינה שלי, אני חייבת לעשות עם זה משו במהרה XD
אז בגלל שאני לא יכולה לישון עלה במוחי רעיון חדשדוש
בגלל שאני מאוד אוהבת מוזיקה (יאפ) בא לי ככה מדיי פעם
לשים פה שיר (את המילים) ולכתוב מה אני חושבת עליו, על המשמעות
שלו, על המסר שלו, כמה שזה נשמע משעמם אני דווקא
חושבת שאם תקראו את המילים והתוכן של כל שיר תבינו
שיש שירים שיש להם מסר ממש יפה.
אז שיר ראשון שזה המסר שאני הכי מתחברת אליו
קצת יפתיע אתכם חח
אבל קוראים לשיר מיכאל שכתבה והלחינה אתי אנקרי.
בדרך כלל אני אוהבת שירים לועזיים אבל דווקא השיר הזה אני
ממש מתחברת למסר שלו ואני אוהבת כל פעם לפרש אותו XD
אז זה פרוש אישי שלי לשיר, דעה שלי לתוכן, כל אחד ודעתו שלו 
הם אומרים שמיכאל זה שם של בן
אז הם קוראים לי מיכאלה
וצוחק איתם הבן של השכן
הוא אומר שזה נדמה לה
אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם
לא אוהבת גם את בנו של השכן.
וילדה אחת קוראים לה דניאל
ולא קוראים לה דניאלה
רק לשם שלי קשה להתרגל
אז הם קוראים לי מיכאלה.
ואמא אומרת שככה אנשים
כשקשה להם לגמור הם מושכים את הסופים
ומיכאל זה שם יפה
אז במקום לקרוא לה מהתחלה
הם מוסיפים את ה - לה לה לה לה לה ...
אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם
לא אוהבת גם את בנו של השכן.
ובלילה כשכולם הלכו לישון
גם החתול והארנבת
מיכאל פתאום יצא מהשעון
השם שלי דיבר כמו ילד.
לא אכפת לו שמשנים אותו, לכן
לא אכפת לו גם מבנו של השכן
אני רואה אותו מאז בכל מקום
והם אומרים שזה נדמה לי
והוא מצחיק אותי באופן מיוחד
כשהוא קורא לי מיכאלי.
ואמא אומרת שככה אנשים...
כבר לא אכפת לי שמשנים לי את השם
ולא אכפת לי גם מבנו של השכן.
טוב חח
נשמע לכם כזה מוזר לא? חח
אז ממש לא. זה אחד השירים שאני הכי מתחברת אליו.
והוא אומר לדעתי כמה שלא צריך לפחד מלהיות שונה.
כל אחד שונה, כל אחד צריך לעשות מה שבא לו גם אם זה
לא נורמלי.
זאת אומרת אל תתביש במי שאתה, אנשים פשוט לא יודעים
להכיר את השונה, הם רגילים שהכל לפי הנורמה,
ואם אתה שונה ומוזר, אתה לא שייך. והם לא יקבלו את השונה.
ולכל אחד באשר הוא צריך לדעת להתעלם, לאהוב את עצמו,
לאהוב את הייחודיות שבו ולא להיות נורמלי כמו כולם.
להתעלם, לאהוב את עצמך, כפי שאתה.
אנשים יכולים להמשיך לצחוק, ללעוג, אבל לא צריך להשתנות
בגללם!
תישארו מי שאתם גם אם אתם קצת מוזרים ולא נורמלים=]
בשיר אתי אנקרי תיארה את השוני בזה שלילדה קוראים מיכאל.
האנשים לא יכולים לקרוא לה מיכאל כי זה שם של בן, לא של בת.
והם צוחקים, לא מסוגלים לקבל את השונה: "במקום לקרוא לך
מהתחלה הם מוסיפים את הלה".
וכשהיא טוענת שבת אחרת שבעצם קראו לה דניאל (דומה מאוד למיכאל)
אז האנשים לא צוחקים על זה ולא קוראים לה דניאלה כי זה נורמלי, זה שם של בת.
אבל עדיין דניאל מאוד דומה למיכאל.
ושימו לב שכל פעם היא אומרת שהיא לא אוהבת את זה והיא אומרת
שלא אכפת לה שמשנים לה את השם, זה לא מעניין אותה, זאת אומרת
שהיא לא "שמה" על האנשים האלו.
ואז היא גם מדברת על מה שקרה בלילה, שהשם שלה "דיבר כמו ילד",
"והוא מצחיק אותי באופן מיוחד כשהוא קורא לי מיכאלי",
היה לי קצת קשה לפרש את זה אבל אני חושבת שזה מראה
כמה היא שמחה ואוהבת את השם שלה (הייחודיות שלה)
היא שמחה עם זה, מה זה משנה מה אחרים אומרים?
ואז בסוף היא טוענת שכבר לא אכפת לה שמשנים לה את השם
ולא אכפת לה מהבן של השכן שמייצג את האנשים ה"נורמלים".
=]
אוקיי לילה טוב לכולם, מקווה שהתחברתם לשיר הזה
המסר שלו מאוד יפה!
לילה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
OveRspiriTuALity