3/2009
והנה החלטתי להמשיך את הסיפור שלי ...
מדובר , בסיפור בהמשכים על ניקי , נער בן 16 שלמרות רצונו מגלה כי הוא מאוהב במישהו קרוב עליו.
הסיפור מתחיל כסיפור אהבה מתוק אבל בהמשך יתכנו גם כמה קטעי ( YAOI ) .
למי ששכח , או שזאת הפעם הראשונה הנה קישור לפרקים הקודמים :
לפרק 1 , לפרק 2 , לפרק 3 , לפרק 4, לפרק 5 , לפרק 6, לפרק 7 , לפרק 8 , לפרק 9 , לפרק 10
טוב , אז בלי עוד הרבה קישקושים הנה הפרק ה-11
תהנו...
מארועי הפרק הקודם :
כשהגיעו אל הרחוב בו גר קיי , התקרב אליו אדי ואחז בידו. ניקי הביט בו מופתע אבל לא הראה שום צל של התנגדות והשניים המשיכו בדרכם כשלפתע הבחין אדי באדם שנשען על עמוד חשמל לא רחוק מהם, בחור כבן 18 בעל כתפיים רחבות , לבוש בג'קט ג'ינס שחור מתחתיו ביצבצה בקושי חולצה בצבע לבן. לרגליו לבש מכנסיים שחורים , וזוג נעליים גבוהות ומסיביות השלימו את הלוק הקשוח שלו . עיניו הכחולות שהיו קפואות כאגמים בחורף קר , נעצו מבט קודר בשניים שהופיעו מולו אוחזים ידיים . ניקי הבחין בו גם הוא מרגיש איך הדם החל אוזל מגופו והוא קופא כקרח
" קיי ...".
פריחה מאוחרת - פרק 11
ניקולס עמד במקומו למספר דקות , לא בטוח מה לעשות " בוא נמשיך " לחש לעברו של אדי , זה רק חייך והידק את אחיזתו בידו של ניקולס בעודם ממשיכים ללכת כרגיל קיי עמד במקומו עיניו עדיין נעוצות בשניים העוברים מולו אוחזים ידיים .
כשהגיעו אל פתח בית משפחת ניקולסון הרגיש ניקי כיצד כל הכוח אוזל ממנו ובקורב יפול אך למרות הכול הכריח את עצמו לחייך
" רוצה להכנס ?" שאל בקול מתקתק .
" לא נראה לי שכדי " השיב אדי מייחך גם הוא .
" למה לא , תוכל לנוח קצת ויש גם פודינג ווניל ".
" אל תעלב , אבל פודינג ווניל זה לא בדיוק מה שבא לי עליו כרגע " אמר אדי שולח קריצה שובבית אל הנער שעמד מולו קפוא ומבוייש .
" הו ...." החל ניקולס , מסמיק במבוכה רק מהמחשבה על מה שבאמת התחשק לו באותו הרגע .
" טוב , כדי שהלך בכל מקרה אני צריך לעבור בבית הקפה , שוב " נאנח הנער נראה שהדבר דיי דיכא אותו .
" בטוח שלא תכנס קצת ?" ניסה ניקי בשנית הוא הרגיש רע עד מאוד במיוחד כיוון שניסה לנצל אותו כדי לשכוח את החוויה המריררה שעבר עם קיי . " בטוח , אבל על תדאג אנחנו עוד נהיה בקשר " שלף אדי מניח נשיקה קצרה על שפתיו וממהר לעזוב את המקום . בלב חצוי נכנס ניקולס פנימה , למזלו הרב לא נראה כי אימו או אחיו היו בבית והוא שמח על כך כיוון שלא התחשק לו ממש לדבר עם אף אחד , ניקיי שלח מבט נוסף אל הטבעת שאחז בידו ולאחר מכן הכניס אותה לכיס מכנסיו נכנס אל המטבח ומניח את הסלסלה במקומה . הוא כבר היה כבר בדרכו אל הקומה השניה ששמע את צלצול הטלפון אשר הגיע ממן המטבח , בצעדים כבדים נגש חזרה אל המטבח והרים את השפורפרת :
" משפחת ניקולסון , שלום ".
" אפשר לדבר עם ניקי ? " נשמע קול מן הצד השני .
" מדבר "
" ה יי אחי , מה קורה זה אני , מייקל ".
" הכול בסדר ואיתך ?".
" לא משהו , נכשלתי באנגלית , ומה איתך נעלמת לנו ".
" סתם היו לי קצת בעיות " מלמל ניקולס שהוא תוהה אם כדי לו לשתף את מייקל בכך , אומנם הם היו חברים טובים עוד מהגן אבל עדיין , מודבר בנושא דיי רגיש . לבסוף הוא החליט לספר לו על היחסים בינו ובן קיי ועל חיזוריו של אדי , מובן שהחסיר ממנו את הפרטים על הודות ליל אמש והבושה הגדולה שחש רק מהמחשבה שקיי ניצל אותו .
מייקל מצידו חיכה בסבלנות עד שסיים ולאחר מכן נאנח " לא יודע מה להגיד לך חבר , אני לא כל כך מכיר את האדי הזה אבל אחרי מה שאמרת אני חושב שאולי עדיף שתיתן לו הזדמנות ".
" נראה לך ?" .
" טוב , כן אבל זאת דעתי , אתה צריך לעשות מה שטוב לך ".
" כנראה שאתה צודק , ומה איתך הצלחת להשלים עם דניאל ? " התעניין ניקולס .
אך מייקל רק נאנח " לא , לצערי היא לא רוצה לשמוע ממני , כמובן שהסברתי לה את המצב אבל היא אמרה לי להתרחק ".
" טוב , אולי כדי שתיתן לה קצת זמן , אני בטוח שהיא תקשיב לך ".
" אני מקווה , טוב בכל מקרה אני לא אפריע לך עם השטויות שלי , רק רציתי לראות מה אתך ?".
" אתה אף פעם לא מפריע לי , למעשה התגעגתי אליך " .
" גם אני התגעגתי אליך " שמע אותו אומר " היום אני קצת עסוק אבל מחר אני אקפוץ לראות מה קורה סבבה ? " .
" בטח " קרא ניקי בהתלהבות .
" סגור , אז נדבר מחר ... ביי אחי ".
" ביי מייקי " , והשיחה נותקה , ניקי הרגיש הקלה גדולה , כיאלו אבן ענקית ירדה מליבו עכשיו שדיבר עם מייקל , מאז ומתמיד הרגיש כי הוא יכול היה לסמוך עליו , גם היה זה מייקל שגילה ראשון כי ניקי מאוהב בקיי .
* בערך בשעה ארבע אחר הצהריים נשמע צילצול פעמון דלת הכניסה , ניקי מהר לפתוח אותה מחייך למראה נער שעמד מולו:
" היי האנרי , בוא תכנס " החל בחביבות בעוד זה נכנס אחריו .
" סטיב , לא פה אבל אתה יכול לחכות לו ".
" למען האמת , באתי כדי לדבר איתך " מלמל הנארי בשקט .ניקי בתגובה חייך והזמין אותו לעלות למעלה לחדרו , לאחר שנכנסו פנימה התיישב ניקולס על המיטה והאנרי התיישב בחוסר נוחות על הכיסא שהיה מולו " מה העניין ?" חקר ניקי .
" הממ.... מה אתה חושב על יחסים בין בנים ?".
" אני מניח שזה בסדר מבחנתי " השיב ניקי מעט נבוך מן העניין .
" נניח , שמישהו יציע לך להיות ביחד , גבר מה תגיד ?".
" טוב , מעולם לא חשבתי על זה , אבל אני מניח שזה תלוי במה שהרגיש כלפיו , למה אתה שואל ?" .
" סתם " מלמל האנרי פניו מאדימים , הוא לקח נשימה עמוקה " למעשה יש סיבה , אתה מבין יש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר כמה זמן ..." נעצר לרגע " טוב , אני .... אני ..." הוא החל לומר שלפתע קם על רגליו מתקרב אל המקום מבו ישב ניקולס שהוא מתכופף ומנשק אותו .
ניקי ההמום לא ידע מה לעשות , הנשיקה מצאה חן ביעניו אבל אחרי הכול זה לא היה סתם מישהו אלה ידיד טוב שלו , בן זוגו של אחיו .
" מצטערת על ההפרעה " קול מוכר קטע את מחשבותיו האנרי מיהר להתנתק ממנו , מביט אל הדלת . ניקי עשה כמותו עיניו נעוצות בדמות שעמדה בפתח החדר שלו : הייתה זאת נערה , ספק אישה כבת 19 , גבהה הייתה בערך קצת יותר מניקולס . ידיה של הנערה נחו על מותניה. שערה שהיה צבוע כולו בצבע וורוד , היה ארוך הגיע עד אחרי כתפיה זוג עיניים חמות כשקד נתנו בו מבט משועשע .
" אני רואה שהסתדרת בחיים , ניקולס " אמרה בטון עוקצני בעוד זה מביט בה המום " וואלרי ? " .
ההמשך יבוא ....
נמנמנמ... טוב , זה הכול .. מקווה שהוא יצא טוב כמו הפרק הקודם :)
אגב , פתחתי טבעת חדשה בשם << B.L-yaoi love >> לכל אוהבי האיוי , שונן איי , ויורי למינהם ....
בואו בהמוניכם !!!!!!
עד הפעם הבאה
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
