מדובר , בסיפור בהמשכים על ניקי , נער בן 16 שלמרות רצונו מגלה כי הוא מאוהב במישהו קרוב עליו.
הסיפור מתחיל כסיפור אהבה מתוק אבל בהמשך יתכנו גם כמה קטעי ( YAOI ) .
למי ששכח , או שזאת הפעם הראשונה הנה קישור לפרקים הקודמים :
לפרק 1 , לפרק 2 , לפרק 3 , לפרק 4, לפרק 5 , לפרק 6, לפרק 7 , לפרק 8 , לפרק 9 , לפרק 10 , לפרק 11 , לפרק 12
טוב , אז בלי עוד הרבה קישקושים הנה הפרק ה-13
תהנו...
מארועי הפרק הקודם :
השעה הייתה כבר אחרי תשע כשסטיב נפרד מן השנים בטענה שמחר עליו לקום מוקדם .
" טוב , נראה לי שגם אני אלך לישון " פיהק ניקולס .
" אני אשאר פה עוד קצת " אמרה וואלרי , מחייכת למראה השניים אשר ממהרים לעלות במדרגות .
זמן קצר לאחר מכן התכוננה גם היא לכת לישון , אך לפני שהספיקה לעלות במדרגות נשמע צילצול הטלפון וואלרי
מהרה אל המטבח והרימה את השפורפרת תוהה מי יכול להתקשר בשעה כזאת " הלו ?".
" וואלרי , זאת את ? " נשמע קול מן הצד השני , היה זה קולו של גבר , מישהו מוכר עד מאוד .
" אדי ?" .
פריחה מאוחרת - פרק 13
" כן , זה אני " השיב .
שתיקה קצרה שררה בניהם וואלרי הייתה הראשונה לשבור את השתיקה " אז , במה אני יכולה לעזור לך ?" שאלה ולא בעניין רב .
" טוב , למען האמת אני רציתי לדבר עם ניקולס ".
" ניקולס ?, ומה בדיוק יש לך להגיד לאחי בשעה כזאת ?" השתוממה וואלרי , מאיפה הם בכלל מכירים .
" הממ… יש לי כמה דברים להגיד לו , את יכולה לקרוא לו בבקשה ?" .
" הוא בדיוק הלך לישון " השיבה וולארי ביובשות .
" אה טוב , אם כך תוכלי בבקשה למסור לו הודעה ממני "? .
" השתדל " היא אפילו לא טרחה להסתיר את הכעס בקולה , ' איך הוא מעז ?! ' .
אך לא נראה היה שאדי ייחס לכך חשיבות " תמסרי לניקולס שהפיקניק איתו היה מדהים ושאני אשמח לעשות זאת לעיתים קרובות " אמר בטון מתקתק . "פיקניק ? " היא השתוממה , על מה לעזאזל הוא מדבר " אמסור " אמרה לבסוף מקווה שבכך תסתיים כבר השיחה .
" אם כך , אני אנתק היה נעים לדבר איתך שוב וואלי ".
" כן היה נעים " מלמלה וואלרי בחוסר רצון , והשיחה נותקה .
וואלרי עמדה במקום עוד זמן מה , האפרכסת עדיין בידיה " כלב חלקלק שכמותו " סיננה מבין שינייה רק המחשבה שדברה איתו העבירה בה צמרמורת וממתי בדיוק הוא מכיר את ניקולס ? 'פיקניק , מדהים ? ' חשבה לעצמה " מילא להתעסק עם החבר של סטיבי , אבל אדי ...." חלחלה אחזה בה רק מהמחשבה שיכול היה להיות בינהם משהו , היא תצטרך להלחליף עם אחיה כמה מילים בבוקר .
למחרת קם ניקי בתחושה מוזרה של שמחה , הוא לא ידע אם זה בגלל ביקורה של וואלרי או כי מייקל היה אמור להגיע .
כשירד אל המטבח ראה את וואלרי יושבת לבדה לצד השולחן בידיה ספל קפה , שערה הארוך היה אסוף ברישול ועיני השקד שלה היו נעוצות בו .
" בוקר טוב " קרא בעליצות , ממהר להכין לעצמו כוס תה .
" בוקר טוב " .
" איפה אמא וסטיבן ?" שאל שעה שהתיישב לצידה .
" מירנדה יצאה לסידורים וסטיבי .." היא עצרה לרגע " סטיבי אמר שהוא צריך להפגש עם האנרי " אמרה לבסוף.
"הו .." מלמל ניקי הוא באמת הרגיש רע בקשר לכל העניין עם האנרי " וואלרי , מה אמרת לו ? " הוא החל בשקט .
" למי ?".
"לסטיבן , אתמול בערב שדיברתם בפורטוגזית . מה אמרת לו עלי ?" שאל בחשש .
היא נראתה מופתעת " איך אתה יודע שדיברתי עליך ?".
"טוב , כי שמעתי אותך אומרת את השם שלי ".
למרבה ההפתעה וואלרי החל לצחקק " טוב , אמרתי לו שהאנרי נחמד והכול , אבל הוא דיי צעיר וחסר נסיון ושאתה לעומת זאת חמוד יותר ".
" זה מה שאמרת לו ?" השתומם ניקי .
" אם אתה לא מאמין לי תשאל את סטיבי " היא החלה מצחקקת ולאחר הרצינה " אגב ניקי ..." היא החלה בזהירות
" אתה מכיר מישהו בשם אדי ? ".
" אדי ? " תהה ניקי הוא היה מופתע מן השאלה .
"אדי ליידן ?" התעניינה , בתוך תוכה מקווה שיענה לה בשלילה .
" כן , אני מכיר אותו , הוא הבוס שלי והוא גם הבן דוד של קיי " השיב ניקי מרגיש איך ליבו נצבט נזכר באהובו ובכל מה שעבר בגללו בזמן האחרון .
" הבוס שלך ?" שאלתה של וואלרי הפריעה את מחשבותיו .
" אבא שלו מנהל את בית הקפה שאני עובד בו והוא אחראי עלי ".
" באמת ? " לא נראה שהיא אהבה את התשובה .
" כן , למה את שואלת ?" התסקרן ניקולס .
" הו , סתם ..." היא מלמלה " אתמול אחרי שהלכת לישון הוא התקשר וחיפש אותך ".
" באמת ?, חבל " הוא נאנח .
" הוא בקש למסור לך שהפיקניק אתמול היה מדהים , ושהוא ישמח לעשות את זה לעיתים קרובות "
אמרה לבסוף עיניה בוחנות את הסמוק שהחל מסתנן אל לחיו של אחיה .
הסמוק על פניו של ניקי החל מעמיק " טוב , תודה ".
" מה בדיוק קורה בינכם ?" שאלה .
" הוא הבוס שלי , זה הכול " השיב ניקי מתקשה שלא להסמיק יותר .
" כן ? וזה הכול ? " .
" זה הכול " ניקולס התקשה להבין את העניין שגילתה אחותו בקשר שלו עם אדי .
זמן קצר לאחר מכן יצאה וולארי לסידורים וניקולס נשאר לבד עם מחשבותיו .
בערך בשעה אחת עשרה צלצל פעמון הדלת , ניקולס שיהיה בחדרו מהר לפתוח , זה בוודאי היה מייקל .
ניקי קפא על מקומו שראה כי האדם אשר עמד מולו לא היה מייקל .
" קיי ?" .
" אנחנו יכולים לדבר ?" קולו היה קר וענייני כתמיד .
" מייקל אמור לבוא עכשיו " השיב ניקי ביובשות .
" זה לא יקח הרבה זמן " התעקש קיי . ניקי נאנח וסימן לו בידו להכנס פנימה קיי נכנס שהוא סוגר אחריו את הדלת והחל עולה
בעקבותיו של ניקי אל חדרו שבקומה השניה .
" אז , מה בדיוק רצית להגיד לי ?" שאל ניקולס קצרות מתיישב על הכיסא לצד מיטתו בעוד קיי נשען על דלת החדר הסגורה " סליחה ".
" מה ?" ניקי התקשה להאמין למה ששמע , הוא באמת התנצל בפניו ? ועל מה ?.
" אני מצטער על אתמול והיום " נאנח קיי " התנהגתי כמו חמור אמיתי " אמר לבסוף .
" המממ... " ניקולס הביט בו בשקט הוא היה המום מכדי לדבר " זה בסדר " אמר לבסוף .
" לא זה לא , אני יודע שלא הייתי בסדר ובגלל זה רציתי להתנצל " קיי בלע את רוקו " אגב , אתה ואדי מה קורה בינכם ?" שאל כדרך אגב .
" אתה שוב מתחיל ? "קרא ניקולס שעה שהתרומם מן הכיסא .
" אני לא חוקר רק , רציתי לדעת , יש בניכם משהו ?" המבט העצוב בעיניו של קיי המיס את ליבו של ניקי וגרם לו לשכוח כל מה קרה בינהם לפני כן , הדבר היחיד שרצה לעשות באותו הרגע היה לחבק אותו.
" טוב , אנחנו רק ידידים " אמר לבסוף .
" רק ידידים ? " האנחת הקלה נפלטה מפיו של קיי עיניו נצצו בתלהבות ומבלי לומר מילה הוא קרב אל ניקי ופרש את זרועותיו סביבו .
"קיי ..." קריאה חלושה נפלטה מפיו של ניקולס זרועותיו אוחזות בו קרוב .
" אתה לא יודע כמה אני שמח לשמוע את זה " הוא קרא באושר שלפתע הבחין בטבעת כסף עגולה אשר היתה מונחת על שולחן הכתיבה של ניקי .
קיי ניתק את החיבוק ממהר לקחת את הטבעת בידו נדהם לגלות שהמשפט I LOVE YOU היה חרוט בחלקה פנימי היה זה כתב שזיהה הייטב .
" מאיפה השגת את הטבעת הזאת ?" שאל הבעת פני השלווה התחלפה במהירות לכעס רב .
" קבלתי אותה מאדי " השיב ניקי בחשש .
" מה ?" הכעס בליבו של קיי הלך וגבר " מתי הוא נתן לך אותה ?".
" אתמול בפיקניק שלנו ".
" פיקניק ?" קיי כמעט ונחנק מרוב כעס .
" כן , ומה זה עניינך בכלל ? " התפרץ ניקי הוא היה מפוחד ומבוהל אבל לא הייתה בכוונתו להראות את זה .
" הוא אמר לך מאיפה השיג אותה ?".
"לא , אני מניח שקנה אותה " השיב ניקי בתמימות להפתעתו פרץ קיי בצחוק מריר " קנה אותה , הממזר החלוני הזה " הוא נאנח
" ענדת את הטבעת הזאת ?" שאל בקול קשה כאבן .
" לא ...." ניקולס רעד הפחד בליבו רק גבר .
" טוב מאוד , כי לו הייתה עוונד אותה הייתי הורג אותך " אמר לבסוף שהוא לוקח את הטבעת , מניח אותה בכיס הג'קט שלו
" ותתרחק מאדי , אם אתה לא רוצה צרות " אמר בשעה שיצא מן החדר משאיר את ניקי לבדו מפוחד ועצוב .
" מה , מה כל זה היה ?" הוא ילל
ההמשך יבוא ....
נמנמנמ.... אגב , אתם מוזמנים לבלוג הסיפורים השני שלי ( או אולי הראשון ) בו אני מפרסמת סיפורים ' רגילים '
הנה קישור
טוב , זה הכול ...
עד הפעם הבאה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
