היי , לפני שנתחיל , רציתי רק לומר תודה ענקית ל ayano_chi על העיצוב החדש והמדהים !!!!!
המון תודה לך ....
ועכשיו לסיפור :
למי ששכח , או שזאת הפעם הראשונה הנה קישור לפרקים הקודמים :
לפרק 1 , לפרק 2 , לפרק 3 , לפרק 4, לפרק 5 , לפרק 6, לפרק 7 , לפרק 8 , לפרק 9 , לפרק 10 , לפרק 11 , לפרק 12 , לפרק 13
טוב , אז בלי עוד הרבה קישקושים הנה הפרק ה-14
תהנו...
מארועי הפרק הקודם :
קיי ניתק את החיבוק ממהר לקחת את הטבעת בידו נדהם לגלות שהמשפט I LOVE YOU היה חרוט בחלקה פנימי היה זה כתב שזיהה הייטב .
" מאיפה השגת את הטבעת הזאת ?" שאל הבעת פני השלווה התחלפה במהירות לכעס רב .
" קבלתי אותה מאדי " השיב ניקי בחשש .
" מה ?" הכעס בליבו של קיי הלך וגבר " מתי הוא נתן לך אותה ?".
" אתמול בפיקניק שלנו ".
" פיקניק ?" קיי כמעט ונחנק מרוב כעס .
" כן , ומה זה עניינך בכלל ? " התפרץ ניקי הוא היה מפוחד ומבוהל אבל לא הייתה בכוונתו להראות את זה .
" הוא אמר לך מאיפה השיג אותה ?".
"לא , אני מניח שקנה אותה " השיב ניקי בתמימות להפתעתו פרץ קיי בצחוק מריר " קנה אותה , הממזר החלוני הזה " הוא נאנח
" ענדת את הטבעת הזאת ?" שאל בקול קשה כאבן .
" לא ...." ניקולס רעד הפחד בליבו רק גבר .
" טוב מאוד , כי לו הייתה עוונד אותה הייתי הורג אותך " אמר לבסוף שהוא לוקח את הטבעת , מניח אותה בכיס הג'קט שלו
" ותתרחק מאדי , אם אתה לא רוצה צרות " אמר בשעה שיצא מן החדר משאיר את ניקי לבדו מפוחד ועצוב .
" מה , מה כל זה היה ?" הוא ילל .
פריחה מאוחרת - פרק 14
בית הקפה היה שומם , מלבד כמה יונים שניקרו על הגג ובחור אחד בלונדיני שעמד מאחורי דלפק שיש ארוך , וניקה אותו , עינו נעוצות במטלית שבידו . פעמון הדלת השב את תשומת ליבו 'מישהו נכנס פנימה ' חשב .זוג עינים ירוקות התפנו מעיסוקיהן והתרוממו אט אט מביטות בפליאה אל הדמות שעמדה כעט בתוך בית הקפה. הייתה זאת נערה , ספק אישה כבת 19 , שערה שהיה צבוע כולו בצבע וורוד , היה ארוך הגיע עד אחרי כתפיה , זוג עיניים חמות כשקד בחנו את הנער מולה " וואלרי ?! " קרא בהפתעה . חיוך קלוש עלה על שפתיה של הנערה בעודה מתקדמת לעבר הדלפק " טוב לראות אותך שוב אדי ".
* ניקי ישב בחדרו , מנסה בכל כוחו לשכוח את שקרה זמן לא רב לפניכן , הוא מעולם לא ראה את קיי כל כך כועס ושלא לומר אכזרי , אפילו הוא החל לרעוד מפחד למראה המבט שניבט מאותן עינים כחולות ומקפיאות . צילצול הדלת קטע את מחשבותיו ובצעדים כבדים עשה את דרכו אל הקומה השניה , כופה על עצמו לחייך שעה שפתח את הדלת אך כשהבחין באורח , ניאורו עיניו של ניקולס כזיקוקים :
" מייקל ..." מלמל בהקלה החיוך על שפתיו הפך אמיתי ומלא חיים.
" כן , מייקל ... אבל אם ציפת למישהו אחר אני יכול ללכת " השיב מייקי בבדיחות .
" אל תיהיה לייצן , אני ממש שמח שבאת " התלבה ניקי מסמן לו עם ידו להכנס והשניים עלו במדרגות אל חדרו של ניקולס .
" אז ?" שאל מייקל שעה שהתיישב על המיטה " מה קורה ?".
" לא הרבה " שיקר ניקי מתיישב לצידו .
" מוזר , כי אתמול שדיברת איתי זה נשמע ממש אחרת , הייתי אומר שקרה דיי הרבה " החל מייקל מחמיץ את פניו
" או שאתה כבר לא בטוח בי ...".
" מה פתאום , ברור שאני בטוח בך " מהר ניקי לומר , מייקל היה אחד האנשים הקרובים עליו ביותר והכיר אותו טוב יותר מכולם .
זאת גם הייתה הסיבה בגללה ניקי התבייש לספר לו על כל התסבוכת שלו .
" זה פשוט ש..." אמר לבסוף .
" מה שסיפרת לי אתמול ? , על קיי והאדי הזה ?" בקש מייקל לדעת .
"גם ..." עיניו של ניקי התמלאו דמעות " אבל , יש עוד משהו ..." אמר לבסוף .
" שכבת עם קיי ?" השאלה נפלה על ניקולס כמו דלי של מיים קרים " איך ידעת ?" שאל.
מייקל רק חייך " זה משהו שאפשר לראות בעיניים שלך " אמר ואז הוסיף " אבל יש לי הרגשה שזאת לא כל הסיבה בגללה אתה בדיכאון , או שאני טועה ?" אך ניקי הניד בראשו לשלילה ושתק " רוצה לספר לי ?" התעניין מייקי .
" התנשקתי עם הנארי ..." לחש ניקי .
" עם החבר של אחיך ?" קפץ מייקל הוא היה מופתע עד מאוד , מעולם לא חשב אפילו שניקי מסוגל לבגוד במישהו ובטח לא באחיו הגדול שהיה הכול בשבילו .
" זה לא מה שאתה חושב ..." מיהר ניקי להסביר " אין לי שום כוונה לבגוד בסיטבן , הוא נשק אותי ".
" אז , הוא הבוגד מה ? " נאנח מייקל " ואחיך יודע ?".
" לא ...".
" אתה מתכוון לספר לו ?".
" ברור שלא , זאת אומרת נכון שזה מה שאני צריך לעשות , אבל מצד שני כואב לי עליו , סטיב מאוהב בהאנרי כל כך מעולם לא ראיתי אותו מאבד את הראש ככה בגלל מישהו " ילל ניקי .
" אני מבין אותך , הדבר הכי גרוע הוא לבגוד במישהו שאוהבים " נאנח מייקל , הוא עצמו אבד את חברתו דניאל בגלל אי הבנה קטנה כך שיכול היה להבין ממה ניקי פחד כל כך " אבל , גרוע יותר זה להסתיר , אנ י יודע שאתה רוצה להגן על אחיך אבל תחשוב מה יקרה אם יוודע לו ממישהו אחר , זה יהיה הרבה יותר גרוע ".
" אתה צודק , אני אספר לו " השיב ניקי .
" כל הכבוד לילד הגדול שלי " צחקק מייקל מלטף את ראשו . ניקולס לא יכול היה לצחוק גם הוא " אוף אתה כזה לייצן " אמר .
" ניקולס , אנחנו צריכים לדבר " נשמע קול מוכר בפתח החדר , היה זה סטיבן " אכפת לך ?" פנה אל מייקל .
זה רק משך בכתפיו וחייך " ברור שלא " אמר שהוא מתורמם מן המיטה והחל מקדם אל הדלת " ביי אחי , נדבר אחר כך " אמר ויצא .
סטיבן חיכה עד ששמע את דלת הבית מלמטה נסגרת , לאחר מכן נכנס אל החדר וסגר את הדלת אחריו " אז , יש לך משהו לספר לי ?" שאל,
עיניו היו מוטרדות וקולו כעוס .
* " אני מבינה " נאנחה וואלרי באי רצון בעודה מקרבת את כוס הקפה אל שפתיה .
" האמיני לי הדבר האחרון שאני רוצה הוא לפגוע בך , או באחיך " החל אדי אך היא מהרה לקטוע אותו " ניקולס לא יודע על זה , נכון ?" .
" לא , לא סיפרתי לו ".
" וטוב שכך , אני לא רוצה שיהיה מעורב בכל הסיפור " היא נאנחה בשנית " הדבר הכי טוב יהיה שתתרחק ממנו " אמרה לבסוף .
" אבל וואלרי ... איך את מצפה ממני להתרחק עכשיו , אני אוהב אותו ".
" כמו שאהבת את ג'סטין ?" שאלה , דעמה אחת זלגה מלחייה .
" אל תשווי בכלל " התפרץ אדי בזעם שהוא קם על רגליו " העניין של ג'סטין היה תאונה " .
" לא אדי " עכשיו עמדה גם היא על רגליה " העניין של ג'סטין היה רצח !!! , ומספיק שאני שותפה לזה " אמרה שהיא מניחה את הכוס על הדלפק והחלה הולכת לכיוון הדלת עיניה נתנו מבט כואב אחרון בנער הבלונדיני שעמד במקומו כפסל אבן " תתרחק מניקולס , אחרת באמת תכיר אותי ".
אדי הביט בדלת הנסגרת שהוא נופל על הכיסא שהיה מאחוריו , בוכה " מה עשיתי !!!".
ההמשך יבוא .....
נמנמנמ.... אתם מוזמנים לבלוג הסיפורים השני שלי ( או אולי הראשון ) בו אני מפרסמת סיפורים ' רגילים '
הנה קישור
דרך אגב , נכון מהיום בכותרת של הבלוג יפורסמו חלקים מהפרקים הבאים :)
וכל מי שמעוניין להצטרף לטבעת שלי <<
B.L -yaoi love>>± ( אם אתם לא חברים ב3 טבעות ) מוזמן להצטרף בכייף :)
טוב , זה הכול ...
עד הפעם הבאה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: