יש אנשים שלעולם לא יתנו לך להתאהב בהם עד הסוף.
כאלו שחוששים שתפקחי עיניים בחושך שלהם, תראי את העירום שלהם ותעלמי.
מה שמצחיק בכל הסיפור, שבסוף היום אני מוצאת את עצמי באותו מקום.
תקועה בתוך גופי שלי -הגוף שאני שונאת כל יום בצורה אחרת.
מוכנה רק להביט בהשתקפות המראה, לבכות ולהתפאל וואו יום נחמד שהסתדר לי השיער...
ואני לא יותר טובה מאף אחד שעומד מולי.
גם אני בעיה
גם אני פרויקט... כל היום צועקים לי תאבחני אותי אני פרויקט.
פרויקט בתחת של המדינה. גם אני כמו כולם מחכה בתור לאישור שאני בסדר כל היום.
שבעצם,
כל מה שאני רוצה
להתעורר איתך בבוקר - קפה, סיגריה
להביט לך בעיניים - הכל בסדר
להיות גשר ונהר
להיות הלכלוך וכביסה. מה הטעם בחיים אם לא.
ובכלל.
הכל זמני פה במילא,
אז בואו נשתגע.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
