עברו חודשיים, ועדיין לא התגברתי. קשה לי להפנים שאנחנו כבר לא מדברים, אחרי שבע שנים של ידידות. קשה לי להפנים שקרה הדבר הכ"כ לא הגיוני הזה, שהצליח להפריד בינינו. ואני יודעת שרבנו יותר מידי, ואני יודעת שגם אני לא הייתי בסדר, אבל אני הייתי הקורבן העיקרי פה, ופגעת בי ממש חזק. נדחפת לי לחיים, הסטת את החברות שלי נגדי, הקמת איתן חבורות, התעלמת ממני, קללת אותי, ולא היית שם כשהייתי צריכה אותך. דחפת את הידידה הכי טובה וישנה שיכלה להיות לך הצידה בגלל חבורת ילדות. והדבר הכי כואב, זה שהייתה לך בעיה להכיר לי את החברים שלך. כבשת את השטחים שלי ולא נתת לי הזדמנות להילחם. כנראה שלא הייתי חשובה לך כמו שאמרת, שלא הייתי יפה בעיניך כמו שאמרת. אתה חתיכת שקרן מניאק. אבל אני רוצה אותך בחזרה, שתהיה רק שלי, כמו פעם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
SuperWriter.~
