הרבה זמן לא נכנסתי למחשב מכל מיני סיבות אחת מהסיבות היא שאני מדריכה בבני עקיבא(כן,כן, גם לנו יש חיים לא ממש נהדרים וגם לנו יש צורך לפרוק ולדבר על דברים)בקיצור אז היה לנו חודש אירגון והייתי ממש עסוקה ולא היה לי זמן לכלום אבל עכשיו יש לי ואני ממש חייבת לכתוב דברים שאני מרגישה ודברים שעבו עלי.
ואאווווו מי חשב לכתוב מה אתה מרגיש זה כל כך קשה אני ממש רוצה לפתוח את ליבי ולכתוב מה עובר עלי אבל קשה לי כל כך.
ההורים שלי גרושים ואני מניחה שגם לכמה ממכם זה כך.עכשיו לאמא שלי יש מין "חבר" כזה ואני לא ממש מכירה אותו אבל אני גם לא רוצה וכל פעם שאני באה הביתה ואני רואה אותו בא לי לפרק לו את הצורה.
טוב,אולי אני צריכה לעשות את ההשתדלות שלי וככה החיים שלי לו יהיו גרועים כל כך.
בבקשה תכתבו לי איך אתם הייתם מגיבים ומה אתם הייתם עושים .