העין הריקה רואה הכל.
היא תמיד תסתכל עליך.
אם רק תעז להביט בה, תראה מחזות מדהימים
שלא ראית ולא היית אמור לראות מעולם.
ואז, תרצה לחזור לעין, להביט בה שוב.
כמובן שתרצה. כולם רוצים.
וכך, במהרה, חייך יחלפו מול עינייך.
לאחר זמן מסוים, תראה בעין דברים שלא ראית לפני,
דברים שרוב בני התמותה לא יעמדו בהם.
ואז, תנסה לברוח, אבל כבר לא תוכל.
עכשיו אתה כבר חלק ממנה. חלק מהעין הריקה.
פתאום, אתה מבין ששגית, לא היית אמור להביט בעין מלכתחילה.
אתה מרגיש בודד כמו שלא הרגשת כל חייך.
אתה מבין שאתה חלק מריק עכשיו.
ואתה שואל את עצמך, את הריק, שוב ושוב,
איך זה שמקום כה מדהים שבו הרגשת חמימות ושייכות,
הפך למין כלא בו אתה האסיר וגזר דינך מאסר עולם.
ואיך אפשר בלי תמונה? P: -יאללה מזוכיסטים-
*אף גדול*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
באלי במבה O: