לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 37

ICQ: 284448325 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2006

קופצת


שתי רגליי קשורות ברתמות השד יודע אם הן יתפסו אותי בכלל אני לא פוחדת אבל רועדת בטח מההתרגשות   ימים ספורים קודם לכן החלטתי לנצל כראוי את החודשיים שנשארו לפני הגיוס שלי ואם יש משהו שאני ידועה בו זה שאני נוטה לעמוד בהחלטות שלי ואם יש עוד משהו שאני ידועה בו זה שאני משוגעת חסרת מעצורים וחולת נפש אבל לא אסרו עלייה על המתקן לחולי נפש אז יכולתי לעלות

 

נעמדת על הקצה כשהמתקן עוד על הקרקע רואה את חבריי ועוד מאות אנשים מסתכלים עליי המטורפת התורנית שמבצעת כמעט התאבדות המתקן ניתק באיטיות מהקרקע והמנוף מתחיל להיפתח ולהתרומם אני מסתובבת קצת ואין לי סחרחורת ולא פחד ולא חרטות אני מרגישה מוזר אני לא מחוברת למציאות בכלל חיה בבועה מנותקת עורכת טקס פולחני לדבר המטורף שאני עומדת לעשות השכבה כולה התגייסה להוות חלק פאסיבי בטירוף שלי עומדת לה מלמטה בעוד אני מתרוממת אל תוך השמיים

 

 

לוקחת צעד אחד קדימה ועוצרת נשימה המדריך אמר שהוא יספור עד שלוש ואז אני צריכה לבצע אבל אני עמדתי כשהחצי הקדמי של כפות רגליי בעצם מונף בגובה של 70 מטר ולקחתי נשימה עמוקה והרגשתי כל שריר וכל גיד וכל עורק בגוף והנשמה שלי יצאה לרגע ועלתה עוד גבוה לשמיים וראיתי את הרקיע ועצים גבוהים ואת הקו הכי יפה בעולם שזה קו החיבור בין הים והשמיים ובאקט מכוון איבדתי את השפיות שלי לחלוטין וברגע הכי הזוי בחיי ניתקתי את רגליי מהרצפה וצללתי מטה לא קפצתי כמו שחלק עושים ולא ביקשתי שהמדריך ידחף אותי רציתי להיות חופשיה לחלוטין ולא הפעלתי שום שריר בגוף פשוט נזרקתי מטה ובשניות הספורות שהופכות ארוכות ועוצמתיות מהניתוק הראשוני ועד שנתלתי על החבל בפעם הראשונה הייתי ריקה מהכל הלב שלי גם לא דפק וכך גם נשמתי יצאה ממני והרגשתי שאני כלום ואני הכל מהכל באותו הזמן ואף פעם לא עשיתי באנג'י בעבר והחלטתי שבגלל התקופה הזאת שהיא כל כך משמעותית בעיניי אני רוצה להפוך את זה ליותר מחוויה מפחידה קצת אלא למשהו מרומם רוחנית כמו מזון לנפש שלי שאולי קצת מוזנחת לפעמים ונשפכתי מטה בלי לראות אף אחד ושום דבר חוץ מהאופק והשמיים והדברים שעושה הטבע ולא צעקתי ובכלל לא פחדתי זה היה מרומם ולא מפחיד ורציתי שלא יגמר

 

בסוף ירדתי למטה אחרי מגוון פעלולים לא מכוונים באוויר כמו סלטה וסיבובים וגם קצת סטרפטיז כי עלתה לי החולצה שידיד שלי נתן לי כי הייתי עם גופיה כזאת שלא ידעתי אם היא תחזיק את איבריי המוצנעים אבל החשוב נשאר מוגן מעיניי כל והשכבה כולה בערך אמרה לי שאני חולת נפש וגם אמא שלי אמרה את זה אבל בגלל שהיא פוחדת מדברים כאלה והשכבה אמרה בגלל שהייתה לי קפיצה שונה משל השאר כי המטרות שלי גם היו אחרות זה לא היה בשביל להתלהב זה היה בשביל להתנקות מכל מיני מטרדים ולהיות הטבע רק לרגע אחד או שנים ואפילו לעוף וזה חזק יותר ממני התחושות האלה

 

 

הרגשה דומה של ההתנקות וההתחדשות שאחרי חוויה כזאת חוויתי לפני חודש בערך כשנסעתי עם חברה למצפה באריאל למעלה וזה מקום דיי שומם בשעות השקיעה וחבל שכך וגם מזל כי זה מקום מדהים ושמענו את הדיסק של היהודים בהופעה חיה בווליום ממש גבוה ושרנו וראינו את השמש שוקעת ואני לא יודעת איך זה במקומות אחרים אבל מאיפה שאנחנו ראינו זה היה מעלף וזלגו לנו קצת דמעות וגם קצת כאב לי בלב שדברים כאלה יפים נגמרים אבל אחרי האוויר הטוב ששאפנו כי באריאל יש אוויר ממש טוב ובמיוחד למעלה ולמרות שהיה לי קצת קר האוויר היה צלול כיין וריח אורנים בדיוק כמו בשיר ובכל שאיפה הנשמה והנפש מתנקות אחרי כל זה הרגשתי נקיה שוב אבל אני מודעת לכך שלא משנה כמה אתנקה וגם אם אעשה זאת כל יום לעולם לא אוכל להתקיים בלי העצב אבל זו בטח תובנה פסימית מדיי לרוב האנשים

 

 

וגם סיימתי ללמוד רשמית בשעה טובה והיה טקס סיום ומסיבת סיום והיה מרגש אבל לא ממש עברתי את זה דיי בקלות אולי כי אנ מעודדת פרידות ומאוד בעדן בזמן האחרון, שנתיים אחרונות בערך.

נכתב על ידי , 8/7/2006 15:47  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,228

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגיל'וש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גיל'וש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)