למה כל תגובה שלו מרגשת אותי?
למה כשהוא אדיש אלי כל העולם חרב?
ולמה כשהוא מחבק אותי כמו את כולם , אני מרגישה כל כך מיוחדת?
למה זה אשליה?
כל כך פשוט להתאהב באנשים?
כל כך פשוט לרצות מישהו עד כדי שהמחשבה תיהיה מרוכזת רק בו, עד כדי להיכנס לדיכאון כי הוא לא עונה לך?
לא רוצה להתאהב!
סטוצים שולטים, הכול צריך לקרות בלי רגש.
הרגש מניע אותי בימים האחרונים, כמו פוסטמה חיכיתי לעוד אוטובוס בתקווה שמהאוטובוס הבא הוא ירד, אבל לא.. סתם חיכיתי שעה שלמה, והתייאשתי .
אני מדברת בכל פוסט , על כך שבודד לי.. אבל מה שבאמת יפתור את זה , זה הוא.
רק שיהיה איתי, שלא נדבר, שנשתוק, פשוט להסתכל עליו ולחייך.
אוף! למה זה כל כך קשה?
כנראה ששכחתי עד כמה זה קשה למצוא מישהו, או כמה חרא צריך לאכול וכמה דחיות צריך לסבול עד שבאמת יהיה לי מישהו.
שכחתי...כבר עוד מעט חודשיים ועדיין קשה.
אבדו לי הרעיונות, העצות, הכל אבד, לא יודעת כבר מה לעשות... אין לי פיתרון. הרי כלום לא יצליח.. למה שהוא ירצה להיפגש איתך לבד? למה שהוא ירצה בכלל לדבר איתך?..למה שהוא ירצה אותך ?כשהוא יכול להשיג כל אחת אחרת.
למה אני עוצרת את עצמי כשאני לידו.?
אולי כדי לעצור את הדחף לנשק אותו?
אולי כדי לעצור את הדחף לגעת בו.
אולי כדי לעצור את עצמי להתנפל עליו..
אולי זה חלום.. ואני לא יכולה עדיין להגיד שזו אהבה , הידלקות בטוח אבל עדיין לא אהבה.
בבקשה שזה לא ייגמר,
אני הרי יודעת שכלום לא יקרה, כי כל מה שאני רושמת בבלוג כשאני רוצה מישהו- לא קורה..
אז למה לרשום על זה?
כי כלום לא יקרה.
החיים במחלוקת..
התמימות הורגת
אולי תמצאו פשרה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
