Chiharu <3

היי ^-^

אז.. החלטתי לפרסם פה כמה שירים שלי..

תהנו D:

ROMEO

Lost in emotions

deep in your ocean of lies

foolish me almost didn't see

your honestly disguise.

Cause your words sputter out in a ball of confusion

that gives the illusion that you might be sincere

but you're not really here

cause your minds are on gutter

and I'm not that stupid

Romeo, lay down your ego

cause deep inside is a fool you can't hide

Who you are is the way you speak of others

No, I'm not your lover

I'm just a girl you lied to for the last time

Cause it feels like an emotional breakdwon to somebody

...living in a dream world

Romeo, lay down your ego baby

cause deep inside is a fool you can't hide

Who you are is the way you speak of others

No, I'm not your lover

.I'm just a girl you lied to for the last time

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

I KNOW

I know you love the song but not the singer

I know you've got me wrapped around your finger

I know you want the sin but not the sinner

.I know

I know the past will catch you up as you run faster

I know the last in line is always called a bastard

I know the past will catch you up as you run faster

I know

I know you cut me loose in contradiction

I know I'm all wrapped up in sweet attrition

I know it's asking for your benediction

I know

I know the past will catch you up as you run faster

I know the last in line is always called a bastard

I know the past will catch you up as you run faster

I know

I know

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

REMEMBER TO CARE

Look deep into my eyes

do you see the pain?

don't try to look for happiness

your search will be in vain

I have lost everything

from my name to my soul

so I wonder every morning

what am I still living for?

So my decision is final

tonight I die

tonight the world will suffer

even the clouds will cry

It wouldn't have been like this

if you had taken the time and listened

but nobody cared so now they found

where my sharp bloody knife shimmered and glistened

My heart even cried tears

of pain and hate

but no one whiped them away

other than my beautiful blade

So now you regret

that you were never there

now that I'm dead

...you remember to care

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשתאבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

CANDLE ON THE WATER

I'll be your candle on the water

my love for you will always burn

I know you're lost and drifting

but the clouds are lifting

don't give up, you have somewhere to turn

I'll be your candle on the water

until every wave is warm and bright

my soul is there beside you

let this candle guide you

soon you'll see a golden stream of light

A cold and friendless tide has found you

circling in the air lighted by a prayer

I'll be your candle on the water

this flame inside of me will grow

keep holding on, you'll make it

here's my hand so take it

look for me reaching out to show as sure as rivers flow

I'll never let you go

I'll be your candle on the water

until every wave is warm and bright

my soul is there beside you

let this candle guide you

soon you'll see a golden stream of light

Look for me reaching out to show

as sure as rivers flow

.I'll never let you go

3>

אוקיי נורא משעמם לי אז אני אכתוב פה כמה ציטוטים מהברית החדשה שאני מאוד מתחברת אליהם.

1. "האהבה סבלנית ונדיבה, האהבה אינה מקנאת. האהבה לא תתפאר ולא תתנשא. היא לא תנהג בגסות, לא תדרוש טובת עצמה, לא תרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעוולה, כי באמת שמחתה. היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל. האהבה לא תימוט לעולם, אך נבואות תיבטלנה, לשונות תחדלנה, דעת תיבטל."   

אני חייבת לומר שאני מאוד אוהבת אות הציטוט הזה, כי הוא מדבר על אהבה אמיתית, טהורה. בין אם זו אהבה הדדית או חד-צדדית, זו אהבה אמיתית, מה שמתואר פה.

ו.. עכשיו שאני קוראת שוב את הציטוט הזה, אני מבינה שיש ילד אחד בעולם, נער ליתר דיוק, שאני אוהבת באמת. אבל לצערי, כפי שזה נראה כרגע זו אהבה חד- צדדית. טוב אני עוד אדבר על זה בפוסטים הבאים. הנה שאר הציטוטים:

2. "האויב האחרון שימוגר הוא המוות." 

סתם כי אני אוהבת את הציטוט הזה ומתחברת אליו..

3. אוי זה ציטוט שאני ממש אוהבת:

"לא כל בשר הוא אותו הבשר: לאדם בשר משלו, לחיות בשר אחר, לעופות בשר אחר ולדגים בשר אחר. יש גופים שמימיים וגופים ארציים, אך שונה הוא הדר הגופים השמימיים מהדר הגופים הארציים. לשמש הדר משלה, אבל אחר הוא הדר הירח ואחר הוא הדר הכוכבים, שהרי כוכב מכוכב שונה בהדרו."

זה רק מראה על כמה כולנו שונים זה מזה ובכל זאת חיים כולם יחד. אומנם אנחנו הורסים את מקום  מחייתנו, אבל "טבע האדם הוא להרוס את עצמו".. לא כן?

אתם כנראה חושבים עכשיו שאני נורא מתעניינת בדת, ושאני אדם דתי או מאמין או לא יודעת מה. לא, אני לא אדם מאמין. וכן, התנצרתי. אבל האם זה באמת משנה? הרי אחרי הכל, כולנו בני אדם. גם הנבלים ביותר.  והעובדה שהתנצרתי לא גורמת לי להיות שונה בהרבה מיהודי, חוץ מהעובדה שאני בכל זאת לא מאמינה באלוהים. יש לי תאוריה אחרת לכל זה, והרבה הוכחות לכך שהתנ"ך אינו נכון. אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל תצפו להסבר מפורט יותר בהמשך קיומו של הבלוג.

4. "לא כולנו נמות, אבל כולנו נשתנה בן רגע וכהרף עין בשופר האחרון, שכן יתקע בשופר והמתים יקומו בלי כליון ואנחנו נשתנה."

5. "ואין בי אהבה, הריני באין וכאפס." 

כלומר, אם באדם אין אהבה, אם הוא אדיש לכל, ללא רגשות, הוא איננו נחשב לאדם שלם, כמו שאומר הפסוק- הוא כאין וכאפס. כאילו לא קיים..

6. "ואני בטוח כי לא המוות ולא החיים, לא מלאכים ולא שליטים, לא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא, לא כוחות, לא גבהים ולא מעמקים ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו."

זה כ"כ רומנטי לומר את זה לאדם שאתם אוהבים.. בן או בת זוגכם. אבל רק אם אתם באמת אוהבים אותם, לא צריך לומר מילים כאלה סתם. המילים האלה נחרטות בזיכרון, אתם לא רוצים שהן יהוו זיכרון רע, נכון? אז רק אם אתם באמת מתכוונים למילים האלו, אני מאוד ממליצה לכם להשתמש בהן..

טוב אלו הם הציטוטים שיש לי בינתיים מהברית החדשה, אני לא קוראת אותה, אבל בזמן שדיפדפתי בה מצאתי את הקטעים היפים האלה..

מקווה שזה גרם לכם לחשוב קצת, אולי להבין יותר, ואולי זה יעזור לכם טיפטיפה בחיים D:

לכו תדעו...

טוב מכיוון שאין לי שום דבר טוב יותר לעשות, בינתיים, אז אני אספר קצת על הנער שאמרתי קודם לכן שאני אוהבת.

אני לא רוצה לומר איך קוראים לו, למרות שיש לו שם ממש יפה *-*  כי אולי במקרה הוא ייכנס לבלוג הזה, למרות שממש לא נראה לי ><" אבל בכל זאת, ננקוט באמצעי זהירות XD

אני רק אגיד שהכרתי אותו לפני כמעט שנה, ומהיום הראשון שהכרנו הוא הפך לחלק משמעותי בחיי. אני זוכרת שהכרנו באיזה יום רביעי אחד, בשוקס. רשמתי לו כמה מחמאות על המראה שלו (חיחי ^-^ ) ושאלתי אם יש לו מסן. הוא הביא לי את המסן וישר התחלנו לדבר. כמובן שאחרי 10 דקות הוא שאל אם אני רוצה את מספר הפלאפון שלו, אז מן הסתם אמרתי שכן. ביום שבת, התקשרתי אליו כשהייתי בדרך הביתה משיעור עם תלמידה אחת שלי (כן, אני מלמדת ילדים בבית יסודי ועוזרת להם עם השיעורים ומתקדמת איתם בחומר, אבל זה לא משנה כרגע חח) והיה לו את הקול (סורי, עדיין יש לו XD) הכי מדהים ושובה-לב בעולם!!  

דיברנו לא הרבה זמן, אולי חצי שעה, 40 דקות.. אבל הזמן הזה הספיק לי בהחלט כדי להתחיל להרגיש כלפיו דברים. אבל רק להתחיל!

מאז לא היה יום אחד שלא דיברנו, ותמיד היום לנו נושאים לדבר עליהם כזכור לי.. וכעבור כמה זמן, כמה חודשים, איכשהו הגענו לזה ש"הודינו ברגשותינו אחת כלפי השני ואז כששאלתי אותו מה בעצם יהיה עכשיו, הוא אמר שאנחנו בערך ביחד. בערך, בגלל שעוד לא נפגשנו. אני יודעת שזה מוזר לכם לשמוע את זה, או יותר נכון לקרוא, שאנשים יכולים להרגיש ככה אחד כלפי השני אפילו שהם לא נפגשו. אבל היינו כמו נשמות תאומות! כמעט תאומות..

ב12 ליוני הוא היה אמור לבוא למסיבת יום ההולדת שלי, סיכמנו הכל והייתי אמורה לפגוש אותו בתחנה המרכזית באשדוד בשעה 5. זה היה יום שישי..

אז הלכתי לפגוש אותו עם חברה, כי אמא שלי לא הסכימה שאני אפגוש אותו לבד, אז סבבה. הלכנו. חיכיתי לו שם יותר משעה נראה לי, וכל פעם שהתקשרתי אליו הוא לא ענה. כמובן שזה הרס לי את כל הערב. אתם לא מתארים לעצמכם כמה דאגתי. דאגתי שאולי קרה לו משהו, או שקרה משהו לאוטובוס. אבל יותר דאגתי לו, בגלל שיש לו בעיה באחת הריאות. חשבתי שאולי היה לו התקף, שהוא בביה"ח.. וכל הערב לא שמחתי, כמעט ולא צחקתי, לא נהניתי. כל החברות שלי והידידים שלי נהנו, פחות או יותר, ואני ישבתי בחדר ובכיתי. הייתי איתם קצת במהלך הערב, אבל רוב הזמן הייתי בחדר. לא היה לי מצב רוח לשום דבר, לאף אחד. רק רציתי לראות אותו.

חברות שלי אמרו שכנראה הוא פשוט הבריז לי, מה שהתברר בסופו של דבר כנכון, למרות כל ההכחשות שלו. הוא אמר שהוא הגיע לאשדוד בשעה 4, עם האוטובוס האחרון. שהוא חיכה לי שם חצי שעה וכשראה שאני לא באה אז הוא תפס טרמפ הביתה, לראשון לציון. זה ישר נראה לי חשוד, כי הרי סיכמנו שאני אפגוש אותו בתחנה ב5 ><" אבל לא משנה, עבר.

התרגזתי עליו כ"כ שלא דיברתי איתו שבועיים! שבשבילי זה היה שיא..

אחרי זה לא יכולתי יותר, הייתי חייבת לדבר איתו. גם אחרי מה שהוא עשה לי.

אה ועוד פרט חשוב ששכחתי לומר לכם- הוא דו. כלומר בי-סקסואל. סוג הבנים שאני הכי נמשכת אליו משום מה ^-^

אממ.. איפה הייתי? אה כן, שהתחלתי לדבר איתו שוב. אז דיברנו והכל, והוא עדיין התכחש לזה שהוא הבריז לי, (ואל תגידו לי בתגובות, אם יהיו כאלה בכלל, שהוא לא הבריז לי, כי לפני איזה חודשיים הוא די הודה בזה.) אז לא היה לי יותר כוח לזה ומאז דיברנו פעם בכמה ימים, פעם בשבוע, לפעמים לא דיברנו אפילו במשך שבועיים, שלוש, חודש.. היו לו כמה חברים מאז, ואני חייבת לציין שלא חברות, ומשום מה בשיחה אחת, הבטחתי לו שלא משנה מה, אני תמיד אהיה לצידו. תמיד אעזור לו, תמיד אתמוך בו, ותמיד אהיה שם בשבילו כשהוא יצטרך. כעבור כמה ימים, כשהבנתי שאני לא יכולה להמשיך יותר בלי לדעת מה הוא מרגיש כלפיי, אז באותו ערב דיברתי איתו במסן. אמרתי לו " ****, יש לי שאלה חשובה אלייך.. לא משנה מה תענה, אני אבין. אני פשוט צריכה שתענה לי עליה כדי שאני אוכל סופסוף להמשיך הלאה. כי אני פשוט לא יכולה לסבול את זה יותר. אז... אתה עדיין מרגיש כלפיי משהו?"   אתם לא מאמינים איזה אומץ נדרש ממני כדי לשלוח לו את ההודעה הזאת. אני בכלל אדם ביישן, אבל שונאת כשאני לא יודעת משהו, כשמסתירים ממני דברים.. ולפעמים אני מסוגלת לעשות דברים שלא חשבתי שאני יכולה רק כדי לדעת את אותו פרט שאני נואשת לדעת. אז הוא ענה, כעבור כמה דקות- "תראי, אני מאוד אוהב אותך. מאוד! ואני מעריך את זה שיש לי אדם כמוך, ואת פשוט לא מבינה עד כמה את חשובה לי! אבל אני לא חושב שאני מרגיש כלפייך כמו שהרגשתי לפני זה.." ואז פרצתי בבכי הכי ארוך והכי קשה שהיה לי בחיים. נחתה לי אבן כ"כ גדולה על הלב, שהוא פשוט נמחץ. פשוטו כמשמעו. אבל לא ננתי לו לדעת את זה, פשוט אמרתי "טוב... תודה שאמרת את האמת." ואז התנתקתי. לא יכולתי יותר לעשות כלום, אני הרגשתי שעוד שנייה אני מתעלפת. אבל בחיים לא התעלפתי עדיין. כל הלילה בכיתי, וגם ביום שלמחרת. במשך שבוע ימים לא היה לי חשק לאכול, לא היה לי חשק ללימודים, לטלוויזיה, למחשב, לחברות.. אפילו לישון בקושי ישנתי. התהלכתי בבית כמו זומבי, רק בלי הקטע של הידיים והנהימות  >< 

היה לי קשה. כפי שבטח כבר הבנתם..

אבל אחרי זה זה די עבר, למרות שעדיין יש לי מעין צלקת שכזאת.

הכרתי מלא בנים חדשים, אפילו כמה שהם חברים של ****. כן, אותו אחד שאני חופרת לכם עליו כרגע XD

רוב הבנים שהכרתי התחילו להידלק עליי, לחבב אותי יתר על המידה, ולבסוף הגעתי למצב כזה שהייתי צריכה לבחור ביניהם! זה בחיים עוד לא קרה לי.. אבל, תמיד יש פעם ראשונה בחיים. אז בחרתי באחד שהרגשתי שיהיה לי איתו הכי טוב, הכי מהנה, שהוא יהיה הכי מתחשב מכולם.. אחד בשם בוריס.

ועד עכשיו אנחנו חברים ^-^ ב-12 לחודש, לפני 7 ימים, חגגנו 3 חודשים ביחד. טוב, לא כזאת חגיגה, רק אמרנו מזל טוב אחד לשני וכאלה, בגלל שהוא גר בבאר שבע והוא לא יכל להגיע באותו יום. המסכן למד :(   הוא בכיתה י"א..

אבל אני חייבת להודות שאני עדיין מרגישה משהו כלפיי ****, אפילו אחרי כל מה שקרה. אנחנו מדברים פעם בשבועיים-שלושה, איך שיוצא.

ואפילו שאני כנראה אוהבת עדיין את ****, אני מתאהבת בבוריס יותר ויותר בכל יום שעובר..

אבל הדבר היחיד שאני יכולה לומר כרגע, הוא "נחכה ונראה מה יקרה." אני לא יכולה לדעת מה טומן לי העתיד.. או ליתר דיוק- מה טומן לי הלב.

נקווה שיהיה טוב D:

אני מאחלת לכם הצלחה באהבה ובקשר שלכם, אם אתם נמצאים באחד כרגע או תימצאו בעתיד. אני מקווה שלא יהיו לכם תיסבוכים כמו שלי, למרות שאומרים שכדי שקשר יהיה ממש רציני וארוך טווח ואמיתי, בני הזוג צריכים לעבור יחד דרך קשיים למיניהם.

נ.ב., במקרה ותקרא את זה, ****, תן לי לדעת. לא משנה מה, פשוט תן לי לדעת שקראת את זה. במקרה וזה יקרה כמובן...

נ.ב., או מיי גאד אני חופרת! עכשיו שמתי לב כמה רשמתי לכם פה.. טוב, יעזור לכם להעביר את הזמן D:

3>

ושוב היי.

מכיוון שנוראנורא משעמם לי, אני אספר לכם קצת על עצמי:

קוראים לי נטלי, אני בת 15 וחצי ומתגוררת כבר כמעט 8 שנים באשדוד. כן, כן, האיזור הזה שמפציצים עכשיו הערבים החוינות האלה.

ממבט ראשון אני סתם עוד ילדה רגילה, אבל כל מי שמכיר אותי מקרוב יאמר שזה ממש לא ככה, שאני דווקא ילדה מוזרה מאוד.. האמת שזה מה שאני טוענת כל החיים שלי D:

אני מצחיקה, חמודה, נחמדה, עוזרת, משוגעת לפעמים על כל הראש, אוהבת להתחרפן עם חברות, מאוהבת, אכפתית, חברותית, תומכת, יצירתית, ומאודמאוד צנועה ^-^

אני מנגנת בפסנתר כבר למעלה מ-8 שנים, אוהבת לצייר ולכתוב שירים, סיפורים קצרים ואפילו התחלתי לכתוב עכשיו סיפור שנקווה שייצא ממנו גם ספר..

יש לי כלבה, לאקי, שאניח פשוט חולה עליה, אחות בת 31 כמעט, והורים חופרים.

אני לומדת אנגלית מגיל 4, אמא שלי מורה פרטית לאנגלית שלימדה לפני זה באוניברסיטת תל-אביב אבל בגלל שעברנו לאשדוד אז היא הפסיקה. טוב מה אני חופרת לכם על אמא שלי? זה בלוג עליי! ><"

אה, ולעיתים יש לי פיצול אישיות אז ככה שאל תהיו מופתעים בהמשך הבלוג XD

אני מקווה שאת הבלוג הזה אני לא אנטוש כמו את השאר, ואכתוב ואכתוב ואכתוב.

נמנמ.. לא נראה לי שיש עוד משהו שברצוני לספר לכם כרגע..

אז.. תהנו בהמשך הקריאה D:

3>