אם ידעת שיש לך מבחן להיסטוריה, למה רק 8 שעות לפני הבחינה החלטת להפעיל את כל המנועים שלך ולהתחיל ללמוד? למה, את לא יודעת שיש לך קשיים ללמוד? את לא יודעת שהרבה יותר פשוט להיכנע לעייפות בלילה? ואיך את בכלל מעיזה להשתתף בהצגות וללכת לחברות כשאת כל כך לא מצליחה בלימודים?
אני לא מצליח להבין אותך, אחותי, בחיי. פנייך נפולות ומה זה יעזור לי עכשיו שפנייך נפולות? הרי את בישלת את הדייסה הזו- לא אני ולא אלון עשינו לך את זה. אפילו ילדה בגילך צריכה לדעת שכשיש משהו חשוב לא מתכוננים אליו כדרך אגב. תזכרי שאת צריכה לתכנן את הזמן שלך ויפה שעה אחת קודם מוכנה מאשר אחת מאוחר מידי.
אני יודע שאמרתי לך שזו הפעם האחרונה שאני מוכן לעזור לך בדקה התשעים, אבל אני מסתכל בעינייך ורואה אותי כילד. אני מצטער. אל תעשי את הטעויות שהיו כבר שלי, בבקשה. הפחד שלך הוא להיכשל והפחד של הורייך הוא שתגיעי לגוש ב' וזה על הזין שלי, באמת; הפחד שלי הוא שלא תחווי הצלחה ואפילו הקלושה ביותר בלימודים ולא תדעי איך להצליח. הפחד שלי הוא שתגיעי לגוש ב' ותתקשי מבחינה חברתית זה באמת יהיה קשה לך עם האוכלוסיה הזו וליבי יצא אלייך.
אני לא יודע אם אנחנו נצליח במבחן הזה ספציפית, אבל אמונה, אמביציה ונכונות להשקיע יעשו את הכול. לא תשקיעי, לא תצליחי, אין מה לעשות. אז עכשיו את לא הולכת לבית הספר כדי שתפסידי את המבחן. מזל שהוצאנו לך אישור מחלה כי היו דופקים אותך אם לא היה כן. ואנחנו נלמד ונלמד ונלמד. וגם אם זה יצא מהחורים אנחנו נמשיך ללמוד- אין מה לעשות. ואת תהיי חייבת ללכת בדרך שלי, כי אני יודע איך לעשות אותך מנכלית.
ועד אז שיהיה לנו בהצלחה.
מי שעוד לא יודע
דולורס חזרה אתמול בבוקר לארץ! תציפו אותה במיליון הודעות של ברוכה הבאה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
השופן שלא ישן