אצלי בעולם

אני יכול להמשיך הלאה אחרי כל פעם שאנחנו מתנשקים ונוגעים זה בזו.
זה באמת משהו שלמדתי לחיות איתו במשך הזמן כשאת בכלל לא מוגדרת כבת זוג שלי.
אבל אני לא ממש רוצה במצב הנוכחי, יש בזה משהו נורא מרגיז.
הרי טוב לך שאת איתי, לא?
אם לא היה לך טוב היית דוחה אותי וזהו.. לא ככה? ככה.
אז למה אנחנו צריכים להתחבאות מכולם? וזה הכי דבילי כי כולם מרגישים במתח הבלתי פוסק בנינו.
אני יכול להמשיך הלאה, וזה גם מה שאעשה.. כי הכל כבר נאמר מזמן, אולי בעתיד אזכיר לך את הכל.
רק תתפסי כבר את עצמך ותבואי איתי.
תפסיקי לפחד.. כן אני עדין טוען ויודע שאת פוחדת.
פוחדת מקשר, פוחדת לגעת, פוחדת להשחף, פוחדת להתאהב..
דבש, שחררי מעצורים ותתפסי את היד שלי, כי צריך שנים לטנגו.