יש לי דברים חשובים להגיד, כמו בלעעעע, צ'יטי צ'יטי בנג בנג, שטגדיש, יהויכין פרידלנדר. וכהנה אמירות לא קשורות לשומדבר 
ולא, לא חטפתי שבץ או תסמונת טורט - סתם דיבור גיקי מתרגש. חיחיחי, חחח, שטרונגול בחזקת מעמול.
המממ. כנראה שיש לי הצפת סוכר בדם, אז אני מקשקשת בקומקום.
כן, ממשיכה למעוד לתוך עצמי בחגיגה של בריחה מנחמת.
יום אחד מרגישה פתאום שאני יכולה ורוצה דברים, כל מיני דבריםםםם, שממלאים אותי בתחושה של חיים והשראה, פתאום מרגישה שיכולה לנסוק, שזה אפשרי, שזה לגיטימי, שיש אפשרויות...
ואז פתאום למחרת נפילה, פתאום תחושות מטרידות וריקנות וספקות ובלבול, פתאום מה שביום אחר ריגש אותי ונראה לי מבטיח ונכון, נראה כעת חסר טעם וסתמי, אשליה. ואין כוחות והעניין דועך ויש דאגות.
קשה כך לשנע שינוי לאורך זמן.
מה יקרה אם אתמיד בשינוי לאורך זמן?
החיים פתאום ייראו אחרת?
יקרו דברים מרגשים בחיי?
אגלה על עצמי ועל העולם ועל יחסיי עם העולם דברים חדשים שלא תיארתי לעצמי שאפשריים?
אחוש משמעויות נשגבות, מוטיבציה מעצימה ומימוש עצמי מעורר אורגזמות שמימיות?
אבל קניתי השבוע מלאאא קולורבי. אני אלך לישון עם קולורבי ואתקלח עם קולורבי ואלבש קולורבי ואצא איתו ביחד להליכות מהירות בחוץ ומדי פעם גם אתן לו ביס ואז תבוא הגאולה ואני והחמוקיים המלהיבים שלי נצחקק באושר כל הדרך אל מעבר לקשת! ומה נגלה שם בצד השני? עוד קולורבי! ערימה ענקית! ואני אקפוץ לתוך הערימה הזאת ואתפלש בה ואמשיך לצחוק בצורה מוזרה בלי שליטה עד שאני אשתנק ומישהו ייתן לי מים. ואני אשכנע אותו להצטרף אלי לכת שאני אקים שסוגדת לקולורבי, וניכנס לסכסוך עם כת סוגדי הסלרי, ונגיע לפשרה של משמורת משותפת על הצד שמעבר לקשת. שייסה, איך החלום התדרדר למציאות משפטית אפורה? 
רוצה להרגיש ככה, כמו התחושה במוסיקה הזאת (אחלה מוסיקה להליכה), של אנרגיית חיים חלומית מלאת ציפיות והתרגשות:
אחת בלילה, צריכה לקום בשש וחצי בבוקר לעבודה, צריכה ללכת לישון, כבר מזמן הייתי צריכה ללכת לישון, שינה זה דבר כ"כ מיטיב ונעים ובריא, עושה טוב לגוף ולנפש, הופך את חוויית היום שלמחרת לנעימה וחיובית ופרודוקטיבית יותר... אבל לא, לא רוצה עדיין לישון, כל כך כל כך רוצה וצריכה משהו, מחפשת... משהו אחר, משהו מעבר לשגרה היומיומית הסתמית הרגילה, מעבר לעניינים הפרוצדוראליים והחומריים גרידא; משהו שימלא את המציאות החומרית בניצוץ, קסם, שאר רוח, מהות טרנסנדנטלית. אהבה גדולה שתרפא את החור בנשמה. משהו שישחרר את הרגשות המשתוללים החנוקים. אז כן, זו בעיה לחפש את כל זה במקור חיצוני, לצפות שמשהו או מישהו יבוא ויגאל אותי, כמו למשל קולורבי שרמנטי. השינוי האמיתי והנכון בא מבפנים, משינוי הגישה ותפיסת המציאות. וזה תהליך שדורש עבודה. עבודה יומיומית פרוצדוראלית... 
הממממ.... אולי אפשר להזמין ב- ebay אישיות אחרת? 
סתאאאם. אני נהדרת כמו שאני. האישיות שלי מיוחדת ומקסימה. אז כן, אז יש מקום לשנות דברים, בראש ובראשונה בשבילי, כדי שאסבול פחות ואהנה יותר ואשפר את המיומנויות שלי וארחיב את מעגל החיים והעשייה שלי ואת מרחב התימרון שלי. אני צריכה למצוא את הקולורבי הפנימי שלי.
כינוי:
אור לנדו
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
