פרק 4
מייקל קרא את הפתק פעם נוספת ופעם שלישית. טוב,נשמע מה יש לו להגיד ואז נראה,הוא חשב.
הגבר השאיר את הכסף על הדלפק ועם זה כרטיס שבו רשום מספר טלפון.הגבר יצא כשהדברים בידו.
הוא שמע את המים של השירותים יורדים והדלת נפתחה,מייקל מהר הכניס את הכרטיס לתוך הכיס שלו. "היו פה אנשים?" מר גבאי שאל ובאותו זמן הרים את המכנס שלו מעל הרצוי. "אה כן.היה גבר ונערה" הוא ענה בקצרה והסתכל על הקופסא הבודדת שנמצאת על הרצפה בכניסת החנות,הוא ניגש אליה,הרים אותה ועבר לצד השני. את כל שאר הזמן העביר בשיעמום גדול,לחנות נכנסו רק 4אנשים,זה היה יום חלש,כולל רוני והגבר.
כשהיה לבדו הוא הוציא את הפתק 'יש לי משימה בשבילך'. הוא חשב לתת לו צלצול 'נשמע מה הוא רוצה,ואם הוא ישלם כסף אז..'
"מייקל" מר גבאי קטע אותו ממחשבותיו "אני צריך ממך טובה,אני צריך שתביא משהו לנכדה שלי" מר גבאי הושיט לו קופסא קטנה."היא עם שיער חום קארה ועיניים ירוקות,לא יהיה לך קשה למצוא אותה" הוא חייך "היא יחידה במינה.והיא בחטיבת הבניים של הרצליה" מייקל הסתכל בשעונו,הצג הראה את השעה 09:00. על פי מה שעידן אמר לו הם מסיימים את השיעור הראשון ב9 ורבע,הוא יספיק להגיע לשם,להביא לה את זה ולחזור לעבודה."באיזה כיתה היא?" הוא שאל בזמן שחיוך עלה על פניי מר גבאי הוא ענה "ט'2".
"טוב.אני יכולה רק לשבת על הספסלים האלה?"מלאני הצביעה על הספסלים של האשכול והוסיפה "הוד מעלתך",אסף לא התייחס ל2 המילים האחרונות שיצאו מפיה וסימן בידו שילכו לשם.
"אז." היא אמרה
"אז.." אסף אמר בקול המשכיי
"אז אולי תסביר לי למה נפרדת ממנה? שלפחות אני אדע אם צדקתי כשסטרתי לך או לא." היא אמרה בחיוך מאולץ.
"הגרסה המלאה או הקצרה?"
"לא נראה לי שמישהו מחפש אותנו"היא השיבה "המלאה"
"טוב. אז בואי נגיד ש..."
מייקל לקח את הג'קט שלו,לקח את הקופסא שמר גבאי נתן לו ויצא.הוא עדיין חשב על הפתק של האיש ההוא,הוא עדיין חשב על עידן ועל זה שהוא נישק את רוני.באותו רגע הוא רק חשב על שני הדברים האלה ולא על שום דבר אחר.הוא אפילו לא שם לב שבזמן שהוא כל כך מיהר,רוני הייתה שם.
עמדה לה בין השיחים. הוא נכנס במהרה אל תוך הבית ספר אבל המקום היה כל כך גדול שאפילו לא הצליח למצוא את עצמו במקום ההוא. לאחר חמש דקות הוא מצא את המזכירות,המזכירה הג'ינג'ית שלבשה חולצה צהובה מזוויעה ליוותה אותו עד הכיתה,חייכה והלכה משם. הוא חייך אליה בחזרה,לקח נשימה לתוך הריאות,ניסה להרגיע את ליבו הפועם במהירות ודפק על הדלת.'חן גבאי.קוראים לה חן גבאי ',חשב.הלב שלו פעם בחוזקה והדלת נפתחה אישה בערך בשנות ה40 פתחה את הדלת "כן?" היא אמרה בקול צפצפני. "אההה שלום."הוא ענה ובלע רוק "אני צריך את חן גבאי" היא הנהנה בראשה "חן" היא סימנה לה בראשה שהיא יכולה לצאת.
רוני הסתכלה על אסף ומלאני מהשיחים.'מה לעזאזל היא עושה איתו שם' היא שאלה את עצמה. 'בטח צועקת עליו,כמו שאני מכירה אותה ' היא חשבה וחייכה 'בחיי,מה הייתי עושה בלעדיה?'.
"אז,את באה לפה הרבה?" היא שמעה קול מאחוריה,היא הסתובבה וראתה את מאור ועידן עומדים שם מאחוריה. היא חייכה אל מאור ורק נתנה מבט אטום כלפי עידן.הוא הרגיש צביטה בליבו."טוב,אז הלכנו?" הוא אמר בעצבנות למאור,מאור עשה לו סימן של שנייה בידיו."אז מה את עושה פה?" שאל. "כרגיל.מרגלת.כרגיל" אמרה בחיוך "אפשר להצטרף?" מאור שאל בחיוך ולמרות שהיא לא ענתה לו הוא התיישב שם לידה. מאור סימן לעידן ביד שיבוא לשבת לידו למרות שראה שהוא לא רוצה.הוא סובב את ראשו וראה את אסף בבירור אבל הוא לא ראה את מי שיושב לידו. הוא הזיז כמה ענפים בשביל שיוכל לראות יותר טוב,אבל אז הוא ראה שזאת מלאני,הבחורה שכל כך אהב.
זהו.
נקווה שתאהבו את הפרק..
דרך אגב-זה נראה הרבה יותר בדף עריכה..|:
ag-1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
