אני(טניה) פה בפעם הראשונה למרות שלאנה יש בלוג.

אז החלטתי לפתוח בלוג סיפורים עם אנה,ואנה עוזרת לי מידי פעם בהמון דברים הקשורים לסיפור.

אני והיא כתבנו כבר 2 פרקים ואנה כול פעם מתקנת דברים.

הבנות של מילנו עיצבו לנו את הבלוג,אין הן מעצבות ממש יפה(:

היכרות,לכול הכירות יש מטרה,אמצעים ויעד!

יומני היקר,

סוף סוף עברנו לבית החדש.

הוא בהרבה יותר גדול מהדירה שגרנו בה במרכז וגם יפה,יש לנו גינה ואם יתמזל מזלי אוכל את אמי להביא כלב הביתה.

למרות שאין סיכוי...

וזה חבל כי היא לא מבינה כמה בודדה אני יכולה להיות לפעמים.

יש לי את נדיה ואחותי...אבל..

אחותי,היא החברה הכי טובה שלי,היא כבר לא גרה איתנו כי היא גדלה ויש לה כבר חיים משילה.

וגם כי היא ברחה מאמינו.

אני והיא כשגרנו יחד היינו תמיד רבות בגלל שטויות ורק עכשיו אני מבינה כמה היא יקרה וכשמזדמן לה זמן לבוא אני דוחה את כול פעילותיי רק כדי להיות איתה ולספר לה מה עובר עליי בזמן העדרותה.

נדיה היא אחת החברות שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.

אבל לפעמים היא עושה רושם שהיא רק חברת מסיבות פשוטה.

אנחנו מאוד נהנות יחד גם כשיוצאות לאיזה מועדון או פאב עם בנים בני שמונה עשרה פלוס.

יש בה יתרון גדול,זה שהיא יותר גדולה ממני,היא בת 15 ואני בת 14,אני מרגישה שהיא אחותי הגדולה לפעמים.

היא מספרת ומדריכה אותי איך להתנהג נכון ומה לעשות כדי למצוא חן בעיניי איזה בחור.

היא לא נותנת לי לעשן למרות שהייתה תקופה שבה הייתי מכורה לסיגריות,אז כול פעם כשאני מבקשת או רוצה סיגריה היא מונעת ממני זאת בדרכים שונות.

אותה כולם מכירים,לפעמים אני גם מקנאה בה כי היא כזאת בולטת וידועה בחבורה או בכול מקום שהיא נמצאת בו ואני סתם כמו איזו השלמה קטנה שלה.

במסיבות תמיד כיף,אנחנו משתחררות חבל על הזמן,שותות די הרבה.

במיוחד נדיה כי היא רוסיה,אני חושבת בגלל זה היא שותה בכאלו כמויות אדירות ולא משתכרת.

לעומתי כשרק נכנסתי לחבורתם,מבירה הייתי משכרת מהר מאוד והיום מ-5 כוסות של וודקה.

כמובן שכול בני ה-18 פלוס שותים הרבה יותר,אבל כולם חמודים ונחמדים כלפיי.

למרות גילי הצעיר תמיד הייתי המפותחת ביותר מכול שאר הבנות בגילי.

ולעלום לא הייתי מוצאת איתן שפה משותפת ומעניינת כמו שאני מוצאת אותה עם נדיה.

אני ואחותי אוהבות לשוחח על כול מיני שטויות ודברים שמציקים לנו או שהציקו בשבוע האחרון.

היא בדרך כלל מנסה להגיע אלינו כול יום שישי,היא גרה ולומדת בתל אביב.

מאז שהיא עזבה אני והיא התקרבנו מאוד מה שאי אפשר לומר על אמי,היא סוג של אישה שאכפת לה רק מעצמה.

כשאבא עזב אותנו אני הייתי בת 3 ואחותי הייתה בת 9.

אמי כול כך כעסה עליו שהוא עזב אותנו לאישה אחרת שהכניס אותה להריון ולא נתנה לא לי ולא לאחותי להיפגש איתנו למרות שהוא תמיד רצה לראות אותנו.

היא עשתה זאת כי היא אישה גאוותנית ולא איכפת לה מהרגשות של אחרים,גם לא מאלה של ילדיה.

לבסוף אכן היא הצליחה להפריד בינינו כול כך שהוא ואשתו החדשה עברו לגור באוסטרליה.

אני כול כך מתגעגעת אליו,לא מבינה למה זה היה צריך לקרות.

אנחנו מדברים מידי פעם בטלפון,הוא מתקשר בלי שאימא תדע,כי אם כן היא מתחילה להתעצבן ועדיין לא סלחה לו אחרי כול כך הרבה זמן.

היא כעסה עליו כול כך שהייתה לה תקופה שהיא שנאה גם אותי למרות שאני חושבת שאותה תקופה עוד לא הסתיימה לה.

אם לא הייתי נולדת אז היא הייתה מוצאת לה איזה שמוק לחיות איתו והייתה מזניחה את אחותי.

כשעליתי לכיתה א' ועשיתי את צעדיי הראשונים בכתיבה ובקריאה,רציתי לשתף את אמי בהצלחתי אך היא כול פעם הייתה אומרת את המשפט הבא:"מה,את חושבת שאת יותר טובה מכולם"?,את אותו משפט אני אזכור תמיד.

מכך יצא שהיא הכניסה אותי לכיתת "מפגרים" שבה אני נמצאת גם עכשיו,כי היא טוענת שאני חלשה בלימודים ואם להעביר אותי לכיתה רגילה אתחיל להיכשל ולא אהיה בקצב עם שאר הילדים.

לחיות איתה זה בלתי נסבל ואני מאוד מבינה את אחותי שעזבה את הבית בגיל 18.

לא רק שאמי לא מתחשבת בי,אני גם לא מעניינת אותה ולעולם לא עניינתי.

כול דבר קטן שרציתי,אפילו אם זה להכין לי אוכל שאני רוצה התשובה הייתה סופית וחד משמעית,"לא!"

היא צמחונית אז גם אני הייתי חייבת להיות צמחונית,כבר התרגלתי לקישואים ולפשטידות קישואים המגעילות שתמיד הייתי בולעת אותם בלי ללעוס רק כדי לא להרגיש את טעמן.

היא תמיד עם החברות הרכלניות שלה,יוצאת לקניונים ועושות כול יום יחד הליכות.

כמובן שאני לעולם לא הייתי בראש סדר העדיפויות שלה,אפשר לומר שגדלתי בלי אמא בכלל,ותמיד אני שואלת את אותה שאלה לפני השינה,ואם אבא לא היה עוזב אותה אז,אולי הכול היה אחרת ולא היה את היחס המגעיל הזה שלה כלפיי.

אני שונאת להישאר איתה לבד בבית,כי זה כמו להישאר לבד רק עם מישהו שמסתכל עלייך בעין רעה.

היא אשמה בכול,בזה שהיא הפרידה אותי מאבי וזה שאני בכיתה איטית!!!,אני לעולם לא אסלח לה על כך.

והמסיבות שבהן אני פורקת את כול כולי,המלאות אלכוהול פשוט הכרחיות להמשך קיומי.

טוב יומני היקר אני חייבת לסיים כי השעה כבר 12:58 ואני צריכה לקום מחר מוקדם לבית הספר.

תאחל לי מחר בהצלחה במבחן בהיסטוריה.

האמת היא שאני אלך לשמוע דיכאון חצי שעה בערך ואז אם יתמזל מזלי ארדם,כי בינתיים אני לא מצליחה.

27.2.2006

זאת הייתה רק ההכרות,לילדה עצמה קוראים "הילרי",פשוט שמעה לא יהיה מוזכר בשום פרק.

היא לא ילדה חסרת חברות פשוט יש מיקרים וסיטואציות שהחברות,גם הטובות לא צריכות לדעת הכול ולכן היא מחליטה לפרוק הכול ביומן אישי,שימו לב אחרי כול קטע יהיה מסומן תאריך,הוא מאוד חשוב בהמשך.

מקווה שאהבתם,אנה לא נגעה בזה,ז"א זה רק שלי!

אני ואנה היינו פעם ממש אובססיות לשיר הזה ופשוט חשבתי שהוא מתאים לכאן