אני באמת לא סובלת את הפוסטים מהסוג הזה, אבל אחרי חודשיים שלמים שאני אמנם נמצאת כאן בישרא על בסיס יומי אבל לא מעדכנת את הבלוג- הרגשתי צורך לאשר שאני עדיין חיה ועדיין כאן, ואין לי שום כוונה לעזוב בזמן הקרוב. אני לא יכולה באמת לדעת מי באמת קורא כאן, אבל אני יודעת שאני דואגת לבלוגרים שאני אוהבת אם הם לא מעדכנים הרבה זמן, אז חשבתי שאם מישהו כאן אוהב לקרוא אצלי, (דבר שאין סבירות גבוה שאכן מתרחש, אבל בכל זאת, אם...)- אני מקווה שהוא אולי מחייך עכשיו.
המכרים והחברים שלי בטח יכולים להעיד שאני פשוט חברה גרועה בזמן האחרון, לא מתקשרת, לא עונה, מסננת על ימין ועל שמאל גם את החברים הכי טובים שהקשר איתם הכי חשוב לי, ובתקופות מהסוג הזה גם הבלוג הוא בין ה'נפגעים'. (אז אם התקשרתם אליי/ קבעתם איתי/ שלחתם לי הודעה ולא עניתי- תנסו שוב. אני תמיד שמחה לקבל הודעות ופניות ותמיד קוראת אותן, אבל כמעט אף פעם אין לי כוח לענות ואני דוחה את זה, ואז לפעמים אני שוכחת. תזכירו לי- בסכ"ה אני אוהבת מאוד להיות בקשר).
אז זהו בערך. אני מניחה שייקח לי עוד זמן עד שיצא לי לכתוב כאן משהו אמיתי, כי מרוב אפשרויות למקומות לכתוב ולהרגיש בהם אני כמעט לא מוצאת קצת זמן, סבלנות או תוכן גם בשביל הבלוג הזה. אבל עוד יבואו ימים, מה שנקרא.
שתהיה שנה נפלאה לכולכם, ובאמת אין צורך שתכתבו לי "שנה טובה" בתגובות, כי זה מתסכל לראות שיש תגובה בבלוג ואז להיכנס ולראות משהו בנאלי ומשעמם כמו "שנה טובה".
אם יש לכם משהו טוב להגיד- אז תגידו. אם אין לכם- תחשבו.
סתיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
