לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


I'm back, STRONGER

Avatarכינוי:  A.g.S.i

בת: 34

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2009

שקט - טוב או רע?


הבעיה היחידה אצלי היא שהדעה שלי בדברים מסויימים משתנה מרגע לרגע.

אולי זה קשור למזל שלי (תאומים), או שזה פשוט סתם האופי שלי - מפוצל.

וזה בא לידי ביטוי בדברים הכי מפגרים, למשל: השבוע הייתי אצל חברה ואמרתי לה שהכי יפה ציפורניים ארוכות ונקיות, טיבעיות, בלי לק וכל הדברים האלה. למחרת הסתכלתי עלייהן והחלטתי שחסר בהן עניין ככה, גזרתי אותן ושמתי לק שחור.

לא פחות ולא יותר, לק שחור. וזאת הייתה דוגמא (מפגרת) אחת מתוך מספר רב של דוגמאות (מפגרות גם הן, בחלקן).

ועכשיו אני כותבת פה ולא יודעת אם השקט הזה שיש לי פתאום בראש הוא טוב או רע.

מצד אחד, שקט = שלווה. מצד שני, שקט = שיעמום (טילים במקרה הזה).

אז יש את כל העניין סביב הטיול שנתי הקרב ובא, אני שמחה ומחכה, מתה שזה יגיע כבר.

אבל איפה העניין בחיים? איפה קצת אהבה?

איפה כסף? אני באמת חושבת שכסף מכניס הרבה יותר עניין לחיים. כשאני אומרת עניין אני לא מתכוונת לאושר, כסף לא יעשה את החיים שלי מושלמים לחלוטין, אבל הוא יביא שקט ויגדיל את ההזדמנויות להנות יותר ולנצל יותר את החיים.

לא יעזור לאף אחד, כל אותם יפיי נפש, כסף זה דבר חשוב, אם לא חשוב מאוד. בלי כסף יש יותר דאגות, פחות בילויים, פחות הזדמנויות וזה עוד ארוך.

אז יום רביעי הלכתי לחפש עבודה בקניון, פשוט עשיתי סיבוב קצר לראות מה מצב הקניון, השארתי פרטים באיזו חנות בגדים.

היה נראה שהיא הולכת לחזור אליי, היא לא חזרה עד עכשיו (כנראה שגם לא תחזור).

אני חייבת למצוא משהו דחוף, מצד שני לא בא לי ואין לי כוח לעבוד.

קשה לי שאומרים לי מה לעשות, כל מקום שעבדתי פה לא סבלתי את המנהלים שלי אפילו אם הם היו הכי נחמדים שיש.

מספיק היה שהיו מבקשים ממני לסדר את החנות כבר הייתי מתעצבנת (בשקט כמובן).

חוצמזה שאני לא אוהבת להטריח את עצמי אני שונאת את זה שיש אנשים מעליי שינהלו לי את הזמן.

כל הזמן להתנהל סביב העבודה, בסוף זה הופך להיות מרכז החיים.

כל הזמן הפנוי הולך לעבודה וככה לא נשאר זמן פנוי בכלל.

לא בא לי לעבוד (ונראה לי שזה דיי ברור כבר) אבל פשוט אין ברירה.

אז אחרי הטיול ופורים אני אצא לחפש שוב.

ואם כבר הזכרתי, עוד פחות משבועיים פורים, אני מיואשת!

השנה אני ב- י"ב, חובה להפציץ במשהו מקורי.

הבעיה היא שאני פשוט לא יודעת מה יהיה מספיק מקורי ומוכן תוך שבוע.

יש לי תחפושת כבר, כזאת למקרה חרום, אבל היא לא מקורית מספיק.

למרות שמצד שני, גם ככה אף אחד לא יתחפש אז אפילו אם אני אשים אוזניי ארנב זה יהיה מספיק מקורי.

מקסימום, יש את תחפושת החירום... אבל עדיין אני אשמח לרעיונות נחמדים :)

אז הטיול יוצא בשלישי הבא, אילת.

אני שמחה לומר שאני חוזרת בי ואיך שזה נראה עכשיו הולך להיות להיט.

הטיול הוא שלושה ימים, בערב הראשון שייט עם מסיבה (או במילים של המורים, דיסקו) על ה"יאכטה" ובערב השני מסיבה בוויליג'. למחרת פעילות מים כזו עם בננות וכל זה והביתה.

יהיו גם מסלולים כמובן, הם פשוט לא מעניינים חח..

אז נשאר לי רק לקנות כמה שטויות לפניי ולמצוא מזוודה מספיק גדולה בשבילי, אבל בסה"כ הכל מסודר כבר ומוכן :)

נקווה שבאמת יהיה נחמד כמו שזה מרגיש.

עוד חודש בדיוק (כבר אחרי חצות) יש לי בגרות בספורט.

לי. יש. בגרות. בספורט. לי! איך אני פאקינג אמורה לעבור את זה?!

אז הפסקתי לעשן (בינתיים) והיום רצתי קצת בשיעור, אבל איך שזה נראה עכשיו, יהיה קשה. אולי אפילו קשה מאוד.

תאחלו לי בהצלחה? תודה :)

 

אז שיהיה לילה טוב והמשך שבוע מדהים.

אוהבת,

AgSi



מתי אני?

כל כך הרבה זמן לא הרגשתי שפתיים...

בוא אליי, אני מבטיחה שאני לא נושכת, רק תבוא כבר!

 

נכתב על ידי A.g.S.i , 23/2/2009 23:32  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נגמר, סופסוף (:


אז (בחמישי) נגמר אזרחות - סופסוף!

ישבתי לי בבגרות ונהנתי מהשאלות הקלות, מהשוקולד ומהריח הזה שהיה באוויר - ריח החופש (מאזרחות) !

בהתחלה התבאסתי נורא מזה שהגישו אותי על ציון ממש נמוך (63) כי הלך לי מעולה, אבל כל מה שנשאר לי זה לקוות שבאמת הלך לי מעולה וזאת לא רק הרגשה ושאולי עקב ההפרש הגבוה של הציון הגשה וציון הבגרות, ציון ההגשה יבוטל.

אבל כשיצאתי מהחדר... אחח כשיצאתי מהחדררררר(!)... זאת הייתה הרגשה כ"כ נפלאההה!!!

אפילו אחרי היסטוריה לא הרגשתי ככה (ובהיסטוריה באמת סבלתי), הרגשתי כאילו ירדה לי אבן מהלב, רציתי לצעוק ולצחוק אבל אף אחת מהבנות לא יצאה עדיין אז ציחקקתי עם עצמי בדרך הביתה וקצת עם אמא בפלא.

כשיצאתי הלכתי אל המורה (הכלבלבונת הזנזונת) לספר לה את התשובות ושמחתי לגלות שכל התשובות היו נכונות וכל מה שנשאר זה לקוות שהפירוט מספיק טוב.

בערב בת דודה שלי הגיעה ויצאנו עם כמה חברות שלי.

הלכנו לאותה בר-מסעדה מלפניי שבועיים בערך, המקום שבזכותו חוויתי את ההנגאובר הראשון שלי והנורא, חובה לציין.

ישבנו, אכלנו, הרמנו כוסית לכבוד סיומו של הסיוט והיה נחמד, אחר כך שנשארנו רק אני בת דודה שלי ושתי החברות הטובות ביותר שלי, עברנו לבר לביקור קצרצר אצל הברמן הנחמד ההוא, קיבלנו צ'ייסר על חשבון הבית וחתכנו הביתה.

גם הסופ"ש היה מעולה, בשישי ארוחת ערב עם המשפחה ומשחק ארץ-עיר קורע מצחוק, למחרת פארק עם כולם, ובעיקר - הרבה הרבה משפחה ונחת.

השבוע הזה גם לא יראה כמו שבוע של בצפר אבל משבוע הבא אפשר להגיד שחוזרים לשיגרה שדומה קצת יותר לשיגרת בצפר, ובקרוב מאוד הטיול השנתי המדובר לאילת.

כל החיים שלי (פחות או יותר) חיכיתי לטיול הזה ודווקא עכשיו כשהוא כ"כ קרוב הוא לא כ"כ מלהיב אותי.

או שאולי נכון יותר להגיד שהאנשים הם אלה שלא כ"כ מלהיבים אותי.

(מי שכבר קרא פה בערב יכול לדעת ש)אין לנו חבר'ה מגובשים כאלה שאפשר לברוח איתם בלילה לאיזה פאב, או להפגש כולם באחד החדרים ולעשות קצת בלאגן, או מה שזה לא יהיה...

זה יהיה סתם עוד טיול שנתי שאין בו כבר שום עניין כי אף אחד לא מתעניין באף אחד אחר יותר.

כל אחד עסוק בעצמו ובשניים-שלושה חברים שלו, וזהו.

אני כ"כ מקווה שכשאני אחזור ממנו אני אוכל לכתוב פה "וואווו אני חוזרת בי על כל מילה שאמרתי - היה כייף בצורה מפתיעה ונהנתי מכל רגע" , אולי זה מה שיהיה, נקווה לפחות :)

 

אז זהו חבר'ה, עוד מעט פורים ואין לי עוד רעיון לתחפושת.

בכלל אני לא יודעת אם אני אתחפש, בבצפר בטח יעשו לנו סתם יום כזה מעפן עם כמה חריגים שהתחפשו ואצלי בשכבה אף אחד לא יתחפש בכלל.

אמרתי כבר פעם שיש לי שכבה של מעפנים?! כן נראה לי שאמרתי...

אבל שיהיה, עוד מעט זה נגמר :)

שיהיה לילה טוב ושבוע מהנה במיוחד.

ובהצלחה לכל הנבחנים באנגלית השבוע.

יצאתי לסיגַרִית (או שתיים) של שקט.

לילה טוב,

AgSi

 

שיבוא כבר הקיץ!

אולי הוא יביא אהבה שתכניס קצת עניין לשיעמום הזה...

נכתב על ידי A.g.S.i , 16/2/2009 00:33  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שקט


יומיים של שקט יש לי - שישי ושבת.

אחרייהם עוד חמישה (יותר נכון ארבעה) של לחץ וזה נגמר!
יום חמישי סופסוף מגיעה לה הבגרות באזרחות וכל זה יהיה מאחורי.

כמה אני מחכה ליום הזה כבר, שאחריו אני אחייך ואדע שזה היה עוד צעד לסוף הדרך.

כן כן, אני יודעת, אני עוד אתגעגע לתקופה הזאת.

אני לא מזלזלת כשאומרים לי את זה ואני יודעת שאני אתגעגע, אבל מיציתי.

הבית ספר כבר לא בית ספר, החבר'ה כבר לא באמת חבר'ה ושום דבר לא נשאר כמו שהיה.

אף פעם לא היינו ממש חבר'ה, השכבה שלי דיי גרועה.

אבל יש לי את החברות הטובות ואחת ממש טובה שאני נהנת איתן והכל סבבה.

אני לא אשקר, הייתי רוצה חבר'ה של ממש, כאלה שאפשר להיות ספונטניים ולזרום בלי לתכנן יותר מידיי לפניי.

כאלה שאפשר לנסוע איתם רחוק יותר ולצאת מהעיר קצת, כאלה שבשישי רק צריך לומר, ולפעמים גם זה לא, והם כבר יהיה למטה, כאלה שלא מפחדים לעשות שטויות לפעמים - דווקא שמעוניינים, מעוניינים להשתולל קצת לפעמים ולהנות מהתקופה הכי יפה בחיים שלנו.

כאלה חבר'ה הייתי רוצה.

אבל אין לי, ואולי יום אחד יהיה, אולי בצבא, אבל עד אז - הבית ספר ימשיך להיות לא מעניין ואני אמשיך לחכות שהוא יסתיים כבר.

זה נחמד כשיש מסגרת ובמיוחד המסגרת הבית ספרית כי היא לא לוחצת מידיי, אבל באמת שמיציתי כבר.

הגיע הזמן להמשיך הלאה לתקופה אחרת, בוגרת יותר, חדשה וכייפית יותר.

זה נשמע כאילו אני כבר בסוף שנה ואני מסכמת, אני אומנם לא בסוף שנה אבל זאת בהחלט סוף הדרך שלי.

קניתי כמה נרות ועוד קישקושים לחדר, בפסח אני אוציא את כל הספרים והמחברות מהחדר וישארו מדפים ריקים ונקיים, זה כבר מראה על הסוף, לא? :)

אני מקווה שהדלת שתפתח לי אחרי סגירת הדלת הזאת, תקח אותי לתקופה כייפית יותר ומלאת חוויות מגוונות - אני צריכה את זה!

 

שיהיה סופשבוע רגוע ונעים.

אוהבת,

AgSi


נכתב על ידי A.g.S.i , 6/2/2009 00:04  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לA.g.S.i אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על A.g.S.i ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)