התגעגעתי... התגעגעתי לכתיבה לכמה דקות שבו כל מה שאני עושה זה מתרכזת במה שהיה לי. עכשיו כל הנותר לי זה לעדכן שחזרתי שמישהו גם יקרא את כל השטויות שאני כותבת...אחרת יכולתי לכתוב לעצמי
כנראה הדבר הכי משמעותי שקורה לי כרגע, זה שאני יוצאת עם מישהו חדש, שמעניין אותי ומסקרן אותי וטפו טפו טפו יאללה שזה יסתדר!!
זה מצחיק הגילוי של הצד השני הסבלנות ואורך הנשימה שאני צריכה בשביל זה.
לדוגמא היום גילתי שמדובר באיש לא טיפש בכלל, אפילו ממש חכם, שקיבל כל מיני פרסים ותארים הכל סיים בהצטיינות, זה לא באמת עושה לי הדברים הללו, אבל הדרך שהוא מתייחס אליהם כדבר של מה בכך, כאשר הוא משבח כמעט כל מה שנקרא בדרכו חוץ מלבדו... ואוו שאפו על הצניעות, צניעות פשטות וענווה כנראה עושה לי מאוד.
אם זה לא ברור למישהו ידעתי כבר מזמן שמדובר באיש חכם ואינטליגנט... זה שיש לו תואר או כמה תארים לא הופך אותו ליותר חכם בעיני...
לאט לאט התמונה מתבהרת, איזה באסה שאני לא אדם סבלני, אחרת נראה לי הייתי נהנת מהתקופה הזאת, כי קורה פה משהו טוב, אני מרגישה זאת.
טוב הנה אני יושבת בלול, מבינה שחלק מהקסם זה לחכות, כן הבחורה הכי לא סבלנית בייקום הופכת להיות סבלנית... מעכשיו.....!!
תגידו, שאלת ייחסנו לאן, נותנת משהו? אם זורם וטוב ונעים יש משהו שבשאלה הזאת יכול להשתנות? כי אם הוא היה מרגיש הוא היה אומר....ואם היה לו מה להגיד היה אומר, זה סתם ליצור קצת וודאות, אני אשב בלול ואהיה סבלנית!!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
